מירוץ החיים

מישהי1994 27/09/2015 682 צפיות 2 תגובות

לקראת השחרור שלי מצה"ל חשבתי מה לעשות עם החיים שלי.
הכל טוב ויפה בחממה הזאת.
בסיס סגור, על מדים 24/7.
יש מגורים, מקלחת ואוכל בחינם.
גם אם אני מוציאה גימלים, המשכורת אותה משכורת.
780 כי אני תצפיתנית. זה כלום, אבל אני מסתפקת בזה. את רוב המשכורת אני חוסכת.
בקושי מבזבזת 50 ש"ח וזה מרגיש לי גם יותר מדי, אבל אני לא מתלוננת.

חשבתי על זה לעומק. על האזרחות שלי.
הסרט שהשפיע לי על החיים היה "תיכון ההזדמנות האחרונה". החלטתי שאני אהיה מהמורים שלא יוותרו על התלמידים שלהם ואני רוצה את הנוער הכי מאתגר-נוער בסיכון. הם הכי צריכים אותי ואת הסבלנות שיש לי לנוער.

בין היתר אני אטוס להודו, לפחות לחודש.
אעשה טרקים, אלך למקומות הקדושים ואעשה דברים שלא חשבתי לעשות. יש לי את כל היעדים כתובים במחברת, עם דרכי הגעה לכל אתר ואתר. תכננתי את הטיול המושלם עבורי.
אולי אנסה סמים באופן חד פעמי. תמיד רציתי לאבד שליטה על החיים שלי במלוא מובן המילה.

חשבתי לעשות פסיכומטרי כדי להתקבל לבית ברל אני צריכה לפחות 500 בפסיכומטרי כדי שציון ההתאמה יתאים עבורם.
מועדפת תהיה בשמירות במפעל בטחוני כי המשכורת גבוהה יותר. 35 לשעה. מדהים בשבילי.

אחרי שאסיים עם הפסיכומטרי והמועדפת אני אטוס להודו. אתנתק מהחיים הטובים שיש לי בארץ ואחווה תרבות שונה ועולם אחר.
עד עכשיו הייתי באירופה. הייתי בפולין, לונדון, חרשתי את כל צרפת. הייתי גם בהולנד ובלגיה.

אני חושבת על זה כבר המון זמן.
התקופה הזאת של החופש היא נורא קצרה.
תוך "שניה" יהיה לי תואר, מקום עבודה וחיים של עולם המבוגרים.

סביר להניח שבגיל 25 כבר יהיו לי חיים עם שגרה של אדם בן 30, אפילו 40.
זה נראה לי אבסורד.
לפני שניה סיימתי צבא ותיכון. איך זה יתכן?

אולי אמשוך את תחושת החופש עוד קצת?
בכל זאת, החברים שלי לא סיימו צבא ואני צוחקת על עצמי שיש לי כבר תכנית לפחות ל20 שנה.

נראה לי שאתחיל לבצע את התכנית הזאת כדי שיהיה לי כיוון.
אולי החיים יקחו אותי למקום אחר ומפתיע, או שקלעתי בול למה שאני רוצה לעשות בחיים.

אני כולה בת 21.
אומרים שחיים עד 120, אז לאן כולם ממהרים?


תגובות (2)

אני רק בת 15 ואני תכננתי איך יראו החיים שלי עד לפחות גיל 25 אם לא יותר, זה כשאני לא מדברת על משפחה וילדים. אני רוצה שגרת חיים אחרת לא כמו שיש לרוב אזרחי ישראל.
אני רוצה ללמוד בניו יורק ולהיות לוחמת קרבית והלוואי שיזדמן לי לטוס להודו לחודשיים, להתפתח בעיסקי המשחק, כל כך הרבה לילדה כזו קטנה. זה מה שכולם אומרים אבל אני רואה רחוק וזה הסוד להצלחה.

04/10/2015 15:37

    יפה, כל הכבוד! האמת שגם אני בגיל הזה התחלתי לחשוב על שירות קרבי. זאת היתה השאיפה העיקרית בתיכון. בסוף הייתי תצפיתנית בגלל פרופיל נמוך,שזה אחלה תפקיד. אומרים בצבא שאם יש לך תכנית מפורטת לאזרחות אז הגיע הזמן להשתחרר חחח

    04/10/2015 16:34
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך