מחברות להרפתקה- פרק 1

שלום שמי רותם אני גרה עם אימי, אבי מת במלחמת השחרור.
אנו משפחה די ענייה- אמי מוכרת שרשראות וקשתות שהיא מכינה ואני הולכת לבית הספר רק בגלל שרחמו עלינו, (חשבתם שהיה לנו מספיק כסף לשלם?).
כרגע אני בכיתה ה' אך אני עדיין זוכרת את היום הראשון שלי בכיתה א': אז, פחדתי ללכת לבית הספר, התביישתי. ידעתי שכולם יצחקו עלי וזה באמת מה שקרה. פסעתי בבושה ופחדתי להגיע לכיתה ה' כי אז חשבתי שיהיה יותר גרוע. אבל הדבר הכי חשוב שאני זוכרת הוא שילדה אחת לא צחקה ולא התלחשה, להפך- היא התחברה אלי קוראים לה טלי.
מאז אנחנו החברות הכי טובות.
יום אחד הלכתי אליה והתחלנו להשתעמם. פתאום, צץ במוחי רעיון! אני הסתכלתי עליה, היא הסתכלה עלי וידענו שאנחנו חושבות על אותו דבר: "לעבוד!"
צילצלנו למכולת- הם אמרו שאנו צעירים מדי
צילצלנו לבית קפה- צעירים מדי
למסעדה-צעירים מדי
כולם אמרו אותו דבר
פתאום טלי קפצה מרוב אושר, כמעט הצלחתי לראות את "מנורת הרעיון" מעל ראשה.
"לדוד שלי" אמרה "יש שדה חיטה "אולי נמכור את החיטה שלו? נוכל להרוויח המון כסף!!!"
אבל אז קלטתי שיש בעיה אחת: נצטרך ללכת לשם ברגל!!!- לנו אין מכונית והוריה של טלי מכרו את המכונית שלהם כדי לשמור על הסביבה.
אבל מזל ששתי האמהות דווקא היו בקטע של קמפינג משפחות.
ארגנו תיקים ויצאנו לדרך.
על מה שקרה בדרך אספר בפרק הבא.