עולם וכולם ושוקו

האנשים מוזרים כשאתה מוזר, או זר, או מנוכר לעצמך,
והכול סובב סביב האצבע המלוקקת של ההמון,
גאונות שקרית ושוקו בקרטון.
אתה מתנצל בפני המתחולל בפניו המשתנות ללא הרף של המתהולל,
ברחובות ואגרופו הקפוץ עד חורמה של גובה החובות.
האנשים כועסים כשאתה כועס, או לועס, או מתנוסס מדגל של דעה המונית,
והכול רוקד ריקוד משולהב סביב הראש המסוחרר של הקהל המלהיט,
התנסחות זדונית ושוקו בשקית.
הדלתות נטרקות ושורקות בלוז בין ארבעים לבני הארבעים וקצת במשבר אמצע החיים,
כולנו מנוסחים בנוסחאות ודי אן איי בקופסאות פח, גודל אדם כקופסת קוטג' זועמת וכולם נשפכו באתר זיכרון קולקטיבי אי שם בשנות הרצח והתועבה.
האנשים צוחקים כשאתה צוחק, או מצחיק, או עומד ליפול מצוק,
נמתחים אחורה במתח הרגע המתרגש של לפני נפילה,
צעד אחד לעבר הסלע השחוק, שוקו בבקבוק.
בחילופיות המתמדת של התמונות על המסך זה נמשך, כולנו נשכח לזכור את המסר שניסה להעביר אליעזר במשיכתו של הגזר.
האנשים מצביעים כשאתה מצביע, או צובע, או צבוע לעצמך,
והכול מתנדנד בין המון זועם להמון מחיאות כפיים,
התמסרות שמימית בצבע כחול, שוקו ואלכוהול.
משכיח וזול, הוא מכחול והם הקנבס הוא משרבט את השיחות והופך שולחנות.
פורענות של אחר צהריים המון רעש בין ארבע לשתיים,
אלכוהול בפח ושוקו על המכנסיים.
כולנו צוהלים מצילים ומנוצלים תחת התאגיד, לא משנה מה נאמר ומה נגיד,
זה מאז ומתמיד כמו שרק נצליח להכביד על עצמנו.
תשתחוו ותודו שהצלחתם בגדול והדבקתם את זה יפה כדי שהתפאורה לא תיפול,
אבל רואים וזה שקוף, זה קנקן שוקו לפרצוף וגם עגבניות רקובות, הצגה שלא מציגה דבר מלבד שטויות זה יוצא מיץ,וגם אם תחמיץ עדיין תפגע במטרה העליונה לשמה הגעת עד לכאן. צעיר וקטן ותלמד לשלוט באנשים כמו בובות, תמזוג שוקו בכוסות.
כולם ישתו וייהנו ויצייתו ויצייצו לך, מלך העולם הקטן והגדול והעסקים שמאחורי הקלעים.