"אבן בדרך"

פתאום היכתה בי הבנה,
שאולי אני רק אבן בדרך,
חלק קטן מפאזל גדול הרבה יותר,
שאין חשיבות לרגשות שלי,
שהם מוטעים.
פתאום גיליתי, מאוחר,
שיכול להיות שהוא שומר את רגשותיו,
למישהי אחרת.
זה היכה בבטני בעוצמה,
בזמן שנזכרתי בזמנים שהם היו ביחד,
ובחלקם אני סתם הייתי בצד,
הלא מוכרת, זאת שבדרך.
מה חשבתי שנתתי לעצמי כך להיכנע,
לשכוח את כל הטוב שהיה,
האם זה באמת מה שאני רציתי,
להתרחק?

פתאום היכתה בי הבנה,
שזה מציק לי, מפריע,
וכי למה זה באמת ככה,
אם דבר לא היה בינינו,
אם זו היתה אני שהכחשתי ראשונה?