אם רק הייתי פותחת את הפה

אוי אבא, אם רק הייתי פותחת את הפה ברגע המתאים.
כבר 6 שנים עברו מאז הרגע שהייתי אמורה לפתוח את הפה.
למרות שאני בטוחה שכבר הבנת בעצמך, אבל אתה לא באמת מפנים.
כבר מאוחר מדי להפנים.

הייתי אמורה לפתוח את הפה ברגע שהילדה שהייתה גדולה ממני רק בשנה התיישבה איתי בחדר שלי ושיחקה איתי במשחקים.
שאחרי כמה זמן ירדנו למטה ואכלנו ממתקים עם אחיותיה הגדולות, שלא ידעו שלטבול אפרופו בגבינה זה טעים, שלא ידעו איפה שמים את הכלים אחרי שאוכלים, שלא ידעו שעל הספה האדומה יושבים רק הגדולים. שהבנתי שלחיות איתם בשבילי זה לא מתאים.
כבר אז הייתי אמורה לפתוח את הפה.

הייתי אמורה לפתוח את הפה ברגע שעברנו לגור איתם, שהיה לי חדר יפה עם תמונה שלי ושלך מעל המחשב, שהילדה שהייתה גדולה ממני רק בשנה ישנה בחדר הסמוך אבל מאוד אהבה את החדר שלי, או יותר נכון לנעול אותי שם לבדי. באותו היום שהיא בעטה בי חזק והרחיקה אותי ממך לשלושה חודשים. כשהייתי מתעוררת באמצע הלילה בוכה כי רק רציתי את אמא, והיית מחזיר אותי אליה ב1 בלילה.
כבר אז הייתי אמורה לפתוח את הפה.

הייתי אמורה לפתוח את הפה ברגע שטסת עם האמא של השטן לחופשה, וכשחזרתם הראו לי את הסרטון שגרם לי לבכות יותר מכל סרטון אחר, הסרטון שבו ראו ששמת טבעת על האצבע שבידה. שהייתה חתונה גדולה במרחק של שעה נסיעה, בלי דרך חזרה, עם הילדה שהייתה גדולה ממני רק בשנה ושלושת האחיות שלה, שלא יותר טובות ממנה.
כבר אז הייתי אמורה לפתוח את הפה.

הייתי אמורה לפתוח את הפה כששאלת אותי אם אני רוצה להצטרף אליכם לטיסה לצד השני של כדור הארץ, אל המשפחה שלהם. שסירבתי בגלל פחד טיסה שלא היה ולא נברא. שהייתם טסים כל קיץ למשך חודשיים ועם המטוס טס גם אבא והחום והקרבה שהייתי צריכה.
כבר אז הייתי אמורה לפתוח את הפה.

הייתי אמורה לפתוח את הפה ברגע שאמרת לי שעוברים דירה, שאני צריכה להסתכל על התוכניות ולבחור חדר, ואמרת לי לבחור את הכי גדול, רק שאותו קיבלה האחות של הילדה שגדולה ממני רק בשנה. שבמקום לבחור חדר מה שהכי רציתי להגיד לך זה שתתנו אותו לאחי הגדול, גם ככה הוא יבלה שם יותר זמן ממני.
כבר אז הייתי אמורה לפתוח את הפה.

ואני תוהה, אם הייתי פותחת את הפה זה היה משנה משהו?
זה היה בשנייה מבטל את כל ההחלטות שלך? היית חוזר לצאת עם נשים אחרות?
נשים שאין להן משפחה שחיה בבועה? שרבה בינה לבין עצמה, לבין אחרים? חברים? זרים?
נשים שאין להן בנות שגדולות ממני רק בשנה שלא אוהבות אותי כמו אחיות? לא אוהבות אותי בכלל?
ששואלות למה לא באתי לארוחת שישי, כשבפועל אם הייתי באה הייתי מצטערת על זה?
הלוואי ואם זה היה עובד ככה הייתי פותחת את הפה.

אני בת 15, וכבר 6 שנים עברו ואני עדיין לא פותחת את הפה.
למרות שאני בטוחה שכבר הבנת בעצמך, אבל אתה לא באמת מפנים.
כבר מאוחר מדי להפנים.
אוי אבא, אם רק הייתי פותחת את הפה ברגע המתאים.