בורח מהירח

אני נלקח , נבדק ונשלח למלחמה , נפלתי בשבי של עצמי , כלוא בגוף של אותו אדם מלפני .
הכדור נפלט ונבלע בראשי , אני זועק לעזרה ואף אחד לא בא .
הרופאים דוחפים לי כדורים ותרופות לוורידים , למרות שאני בריא לגמרי .
אני מדבר עם זה שיושב מולי , למרות שהוא לא באמת נמצא שם .
אני רואה מלאכים שחורים מרביצים לילד בסימטה , הילד הוא אני .
כל הלאט הופך מהר ,יפה למכוער , סמים הופכים לאוכל ויום הופך ללילה . מילים מתערבבות
והעיניים מתחילות לשקוע .
אני מסתכל על אותה תמונה כל יום , תמונה של מלחמה ושל כאב ושל תבוסה , תמונה שקיימת רק בראש שלי .
הגוף מתפורר לאבקה לאותה אבקה שאני מסניף .
אני בורח מהירח הלבן והמסנוור שבולע אותי בייסורים של הזיות , סמים וטראומה מהמלחמה .