ההבדל בין בקשה לבורות
אני חושב שזה עבר. אותה קרן אור אחרונה נספגה בתוך הרעש שמוחי יצר. אותו ערפל שקיוותי שיעטוף ויסתיר אותי נסוג מפני שמש חושפנית וכואבת. נשימתי מאיצה, אישוני מתרחבים, מבטי מתערפל. אני מרפה את האחיזה ההדוקה סביב הגרון, והכל מתבהר. אני משתעל ומשתנק, ובולע את האוויר שאותו קיללתי. מדוע, כך הם שואלים, מדוע איני מוכן לקבל את עמדתם? הם אינם מבינים כי אני לא מסוגל להאמין להם. אני לא מסוגל להביט לכם בעיניים ולהגיד שאני באמת ובתמים מאמין שאתם אוהבים אותי. זה מעבר ליכולותיי. אני תמיד אאמין ששקרים הם שאתם מספרים לי. ואיך תאהבו אדם שכה מתעב את עצמו? איך אתם מסוגלים לאהוב אדם נורא שכזה? זוהי עמדתי אך אתם מתעקשים שהיא אינה קיימת. איני משקר, בי נשבעתי. הלוואי שיכולתי להסביר, להסדיר את נשימתי כשהיא מסרבת להישמע לי. ואולי גם אם יכולתי, אולי גם אז הייתם דוחסים את אצבעותיכם באוזניכם. אני לא אלמד מכם לעולם, רק אעצום את עיניי חזק יותר, ואהפוך כאוב יותר. אך אין דבר, אני מניח שאין לי צורך בעזרה אם כך אמרת. אני פשוט ארקב פה בשקט, עד שלא אוכל לשאת זאת עוד, ואחליף את הידיים שלחצו על הגרון בחבל מחוספס.
וכדי שלא יכאב לכם עד אז, אמתח את צידי השפתיים בעזרת האצבעות עד לכדי חיוך רטוב מדמעות.
תגובות (6)
מה שבטוח זה שאני הבנתי :)
לא יכלת להעביר את המסר בדרך טובה יותר הכל היה חד וחלק. וסליחה אם פגענתי בך באיזושהי צורה- זה היה רק מתוך דאגה, תהייה חזקה ????????
והתכוונת שם ל״בולע את האוויר *שאותו קיללתי״?
חי חי חי. האמת היא שהמסר היה ולמישהי אחרת, אך תודה על התגובה היפה ומחממת הלב שלך. להיות חזקה? לא יהיה בזה צורך, כמו שכתבתי בשירי הקודם, "אני אתגבר בעצמי". וזה באמת לא רע כמו שזה נשמע, כבר הסברתי שאני מגזימה. לא פגעת בי כלל, וגם אם כן, אני מניחה שהיה זה בצדק. תודה רבה רבה רבה והמשך לילה טוב (לאלו הנרדמים(; ), אליס.
ודרך אגב, כן, זה בדיוק מה שהתכוונתי, אתקן את זה, אני מתנצלת
אליס!
זה קטע מעולה!
אבל זה הסיפור המוגמר, הנאום האחרון.
כמו פרק אחרון בסרט…
אני חיפשתי את הסיפור
יוקי!
אני הבנתי. אף פעם אל תניחי שאני לא עונה לך מרצוני החופשי דרך אגב. אהבתי את הדובר, אהבתי את המשפט – להסדיר נשימה שאינה מקשיבה לי. זה בטוח לא הניסוח, אבל זה היה ענק ומבחינתי נקודת שיא סמויה בקטע. אני לא מרגישה ריחוק ממך וקושי להבין אותך ברמה הרגשית. רק ברמה של מניעים , אותם את עצמך עשויה לא להבין ברגע הראשון. אולי עדיף שנתכתב במיילים.
אני אשמח להתכתב איתך. מה שמזכיר לי להיכנס לאימייל שלי, יוקי, ולראות עד כמה הבכתי את עצמי. המניעים שלי שונים במעט מאיך שהצגת אותם, אך אשמח להסביר לך. תודה על ההבנה והתחושה הנחמדה שנתת לי. ויוקי!! תודה רבה רבה גם לך. את הסיפור אני חוששת שאת כבר יודעת, דיברנו עליו והתנצלתי אינספור פעמים על שעירבתי אותך בו. זה אכן נאום מוגמר, אך מאוד לא מלוטש: כך אני חושבת ומרגישה כלפי כל מי שמסביבי בכל יום ויום. אולי הליטוש לא היה חלק חשוב דיה כדי שתבינו את הנקודה, ועדיין אני מצרה על הצורה הנוראית בה הכל נכתב. אוהבת אתכם עד אין סוף, אליס.
ואוליב, היכנסי למייל שלך, בבקשה?
אה ויוקי, אני מתגעגעת אלייך, באמת. אני מאוד מקווה שלא הרגתי אותך עם ה"סיפור" ההוא