הוא אדם טוב ,אבל לפעמים…

שלושה דפיקות מהורהרות נשמעו בדלת וישר ידעתי שזו היא,רק הדפיקות שלה כול כך עדינות ומהססות ,כאילו מצד אחד היא רוצה שתפתח אבל מצד שני היא לא רוצה להפריע. מיהרתי אל הדלת ופתחתי אותה ,היא עמדה שם רועדת אם עיניים אדומות. "מה קרה " שאלתי אפילו שכבר ידעתי את התשובה ,
"כלום" השיבה והסיתה את עיניה מעיני כדי שלא אגלה את שקרה , זזתי כדי לתת לה להיכנס , היא נכנסה במהירות מפוחדת כאילו מישהו מכוון אקדח לראשה. הלכתי למטבח להכין תה, והיא הלכה לכיוון הסלון.
למרות שהיו ספות בחדר וכמה כיסאות היא בחרה לשבת על הרצפה צמודה אל הקיר ,היא תמיד עושה זאת כשהיא פוחדת , ניגשתי אלהה והושתתי לה את כוס התה המהביל , לרגע ניראה כאילו שכחה איפו היא ועסקה במחשבות מסובכות , כששמה לב לכוס לקחה אותה מידי "תודה" מלמלה ,דמעות מלו את עיניה והיא החלה לבכות.

שלחתי יד ללטף את ראשה והיא נרתע ממגעי , הפחד בעיניה במחצית השנייה הראשונה של הושתת ידי אלהה הכעיסה אותי " אל תדאגי ,אני לא כמו החבר המפגר שלך ,אני לעולם לא ירים עלייך יד לרע ,אני לא מפלצת כמוהו ",
"הוא גם לא " מיהרה לומר "אני אוהבת אותו" המילים האלו צרבו בלבו
"איך יכול להיות שאת אוהבת אותו ,תסתכלי מה הבן אדם עושה לך " הוא הרים את חולצתה כדי שתראה את החבורות הכחולות שמופיעות על ביתנה.
היא מיהרה להוריד את חולצתה "אני אוהבת אותו ,לא משנה מה הוא יעשה ,הוא אדם טוב ,אבל לפעמים…לפעמים יש לו את הדחפים שלו …לפעמים הוא עצבני מידי …והוא קצת מאבד שליטה" . לא יכולתי לשמוע אותה מגנה אליו ככה ,על המפלצת הזאת שמסוגל לפגוע במשהו הכי קסום ועדין בעולם.
היא ראתה את הרגש הזה בוער בי ושלחה את ידה לפני ," זה בסדר ,זה לא נורא כמו שזה נראה ,את יודע?! זה בכלל לא כואב". הוא החזיק בידה על פניו ,"אני לא מבין …אני לא מבין "
הוא שלח יד וליטף את שערה הארוך "אני לא מבין איך הוא יכול…אני לא מבין איך את אוהבת אותו " הוא לפתע התקרב אלהה ונשק לה ,היא הדפה אותו מעלהה בוכה. "בבקשה אל תעשה את זה…בבקשה אתה המקום הבטוח היחיד שנישאר לי "
"אני יכול לדאוג לך ,לעולם אני לא יכאיב לך ,אני אדאג שתקבלי כול מה שאת צריכה ,אני מבטיח אני יעשה הכול בשביל שתהייה מאושרת ,אני אוהב אותך , בבקשה תעזבי את המפלצת הזאת ותהיה שלי אני אשמור עלייך כמו אוצר "
"אבל אני אוהבת אותו " היא לחשה ,"אלווי ויכולתי ,אין לך מוסג כמה אני רוצה לעקור את הרגש הזה מתוכי ,אבל אני אוהבת אותו ,ויואב אותו לעולמים , המטרה היחידה לחיי היא לגרום לו אושר …אתה לא רואה ,כשהוא מאושר אני מאושרת "
הוא הסתכל על פניה, לפני שלושה שבועות על מצחה הייתה חבורה עצומה שאם הזמן נעלמה…אבל הוא זכר אותה , הוא זכר כול מכה וחותם שהשאיר אלהה המפלצת הזאת , אבל אם זאת הוא גם זכר את החיוכים שלה , הוא נזכר בפעם הראשונה שבאה אליו ואמרה " הוא אמר שהוא מחבב אותי והוא הסכים לצאת איתי " איזה מאושר היא הייתה אז , חבל שהוא לא עצר את זה כשזה התחיל ,עכשיו הוא רואה מה נהייה ממנה והוא לא יכול להשיב את הגלגל לאחור .
היא קמה לפתע "אני מצטערת אם זה קשה לך מדי אמצה מקום אחר ללכת אליו ,זה לא פייר כלפך "
הוא החזיק בידה "לא בבקשה אל תיקחי מימני את האפשרות לעזור לך , לא אשאר לי בשביל מה לחיות , בבקשה תישארי " היא התיישבה חזרה ושתקה , ואני הלכתי להכין את הספה בשבילי ולהחליף סדינים למיתה בשבילה.
אם אני לא יכול להיות בן זוגה ולא יכול להרוג את מי שהיא אוהבת לפחות אעזור במה שאני יכול לפחות אהיה המקום הבטוח שלה שתמיד אשאר.