כבר לא ילדה רגילה

לרוץ, לצעוק, לחוש, לגעת, לבכות, לצחוק, להתאהב להתאכזב…
היא כותבת על הכל. היא כותבת פנטזיות כותבת על החיים.
אבל כל זה רק סיפורים…
יום אחד היא מתיישבת לכתוב פתאום המילים יוצאות מהדף מתחילות לרחף באוויר, לאט לאט אותיות ומילים מתחילות למלא את החדר ואז כמו סכין הן נכנסות אחת אחרי השניה לתוכה הישר לתוך לליבה. היא נאנקת מכאבים היא צועקת לעזרה.
מעכשיו היא כבר לא ילדה רגילה.
לרוץ, לצעוק, לחוש, לגעת, לבכות, לצחוק, להתאהב, להתאכזב. עכשיו היא מרגישה את זה על בשרה, את כל הדברים שכתבה.