להיות חזקה – פרק שלישי: שיעורים (חלק 1\5)

psychominde236 25/04/2015 737 צפיות 3 תגובות

לפעמים אני תוהה לעצמי עם לידיים יש לב ומח משלהן, כזה שעוזר להן לפעול לבדן בשיתוף פעולה איתך. נדמה כאילו ברגע שאני מציירת הידיים שלי אינן בשליטתי, הן מציירות כל מה שעולה ברוחן ותפקידי הוא לפענח את יצירותיהן. הן מלטפות את הדף אך מחזיקות את העיפרון כאסיר, מחריכות הן שיעשה כרצונן. אם אנסה ולו לרגע להפוך את ידי לאסירות, כאילו נתתי גזר דין מוות ליצירותיי. לידיים יש לב משלהן, וצריך לתת להן לפעול לפיו בנחת.

נכנסנו לכיתת האומנות, יותר נכון מרפסת. המורה שחיכתה לנו הייתה מורה בעלת שיער ארוך וחלק בצבע תכלת עם פס אדום אסוף בתוך צמה קטנה בקדמת ראשה, ליד האוזן. היא לבשה חולצה חומה כמו עיניה, עם עיטורים תכולים שקישטו אותה וחצאית שחורה עם עיטורים אדומים זהים לאלו שעל חולצתה. את צווארה קישטה שרשרת בעלת חרוזים גדולים וצבעוניים ורגליה היו יחפות. לאחר הקראת שמות היא ביקשה מכל אחד מאתנו לבחור קנבס אחד מתוך אלו שעמדו בשורה על המרפסת עם גבם אל הנוף. אני בחרתי את הקנבס שהיה בדיוק אל מול השמש, כך יהיה לי נוף מושלם מולי. אנה בחרה את הקנבס לידי, היא די נדבקת אליי. אני יודעת שזה קצת מגעיל להרחיק בן אדם ליפני שהכרת אותו, אבל היא לא עוזבת אותי בשקט. חוץ מזה, אני לא רוצה שהיא תגלה את… את הסוד שלי.
"אז עכשיו כשכולם בחרו קנבס, אני צופית ואני אהיה המורה שלכם לציור."
כמה ילדים גיחכו למשמע השם. אני חשבתי שהוא שם קצת מעצבן, אבל אהבתי את המקוריות. באופן מפתיע היא חייכה כששמה לב לגיחוכים, מין חיוך תחמני. אני חושבת שהתחלתי ממש לאהוב את המורים בבית הספר הזה.
"תחשבו על השם הזה, צופית, על מה שהוא מסמל. ציירו את זה."
עכשיו הבנתי, היא הפילה אותנו בפח. היא ידעה שאנשים יצחקו על השם, להפוך אותו לאומנות יהיה אתגר בשבילם. הרי, אם אתה לא לוקח את המסר שלך ברצינות, לא תוכל לצייר אותו ברצינות. נראה איך הם יסתדרו במשימה.
כל אחד לקח פלטה, תשעה צבעים (אדום, כתום, צהוב, ירוק, תכלת, כחול, סגול, שחור ולבן), עיפרון לתכנון מקודם והחל לצייר. אני בחרתי לצייר יונק דבק הפורש כנפיים מול השמש כשמתחתיו ענני סערה. מן הסתם בכל הציור השתמשתי רק בגוונים שונים של כחול ואדום. בנוסף, הוספתי לציור עיטורים כמו שהיו על בגדיה של צופית, העיטורים היו על השמש והעננים, מדגישים את חשיבותם בציור. לקחתי את המוטיב של קשת כמקוריות, אבל ציירתי את שני הדברים בנפרד כדי להראות שהמקוריות באה מההורים. והיונק דבש מחבר ביניהם. זה היה ציור די פשוט, אבל אהבתי את התוצאה.
אנה ציירה שדה פרחים מלא בפרפרים, גם היא השתמשה רק בגווני כחול ואדום, הפרחים אדומים והפרפרים כחולים. אני חושבת שהיא ניסתה להראות את המעוף ושמחת החיים של המורה שגם השם שלה מסמל, אהבתי את הרעיון.
אני לא אוהבת להגיד ציור שנוא, אבל הציור השנוא עליי שם היה של מישהו שצייר מציבה ללא שם, סביבה עורבים כשאבק וקורי עכביש מכסים אותה. היו שם ציורים לא טובים, וכאלו מטופשים, אבל זה היה מאמץ ללעוג למישהו בגלל שמו.
היו שם כמה ילדים שאפילו לא התחילו, הם לא ידעו בכלל מה הם יכולים לצייר. באופן לא מפתיע היו אלה אותם ילדים שצחקו על צופית קודם. קצת גיחכתי כשראיתי אותם עומדים בחוסר אונים מול קנבס ריק, אני חושבת שאפילו צופית נהנתה מזה מעט.
בסוף השיעור צופית עברה על הציורים, נתנה לכמה מהם ציון לשבח, כולל שלי. היא ביקשה מימנו לחתום ולכתוב כיתה, הציורים נשארים בגלריה. מי שרוצה יכול לבוא בהפסקה להמשיך את הציור שלו.


תגובות (3)

אוח, כמה אני שונאת לצייר מול כן ציור [או שזה קן? אני לא בטוחה] לא נוח לי פשוט, הזרועות חלשות אצלי [זה חבל כי אז אני יכולה לצייר רק מהמפרק והייתי רוצה לנסות מהכתף]
בטח הייתי תקועה מול קנבס ריק. קשה לי לחשוב על דברים לצייר. או שהציור שלי לא היה אפילו בחצי העבודה [עד שאני אחשוב על רעיון ואז עד שאני אמקם הכל ואריץ בראש שוב ועוד מליון דברים]
הם מתחילים ישר עם צבע? יש להם מזל שהם מסוגלים לזה, אני חייבת ליין וורק ורק אז מסוגלת לחשוב על צבע.
אני ממש אוהבת את הסיפור הזה.

25/04/2015 16:53

    רשום שהם לקחו עיפרון לשרטוט מוקדם, סביר להניח שהם לא התחילו רק עם צבע (והם לא).
    כותבים קן. גם אני לא מסוגלת לצייר על קנבס, זה כל כך מציק ביד.
    ותודה.

    25/04/2015 17:59

פרק יפה, לא כל כך צפוי.
שומרת על העניין של העומק בסיפור, ממשיכה חלק השני:)

25/04/2015 20:43
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך