לשקר

Wings 07/07/2017 717 צפיות אין תגובות

"מקס, חכה!" היא זועקת אחריו, אך הוא רק מסדר את האוזניות שלו ומעמיד פנים שהוא לא שמע אותה. אני מביטה בגבו ולא יכולה שלא לתהות איך התרחקנו כל-כך, הרי רק לפני כמה שבועות הייתי הולכת לצידו, ידו מושכת אותי אליו והצחוק שלנו ניסה ברחוב.
"מה עובר עליו?" היא שואלת בתסכול, וזורקת את התיק על הרצפה לפני שהיא נשענת על הקיר לצידי. אני מציעה לה סיגריה בלי לומר דבר, אבל היא מסרבת, בעיקר בגלל שהיא לא רוצה שההורים שלה יצעקו עליה שהיא מסריחה מעשן.
"הוא פשוט לא רוצה להיות לידי." אני אומרת בלי לחשוב ואני מצטערת שפתחתי את פי בכלל. אני לא רוצה להסביר את עצמי בפניה, בעיקר בגלל שאני יודעת שהיא תהיה לצידו של התאום שלה ולא לצידי, למרות שהאשמה היא של שנינו.
"למה הייתם חייבים להתאהב אחד בשני?" היא שואלת ונאנחת. אני תוהה למה ציפיתי שהיא תגיד משהו אחר, אבל לרגע אחד, חשבתי שאולי היא פשוט תעזוב את הנושא, קיוויתי שזה יקרה רק הפעם, אבל לעזאזל כמה שטעיתי.
"את עודדת אותנו, אמרת כמה חמודים נראים יחד, ואיזה ילדים יפים יהיו לנו." אני מזכירה לה שגם לה יש חלק בכל העניין. היא לוקחת את הסיגריה מידי ומתעלמת מדברי, אבל לשתינו ברור שהיא מחכה להסבר שלי או יותר נכון לומר לתירוץ שלי. אני תוהה לרגע בסיגריה שלי ונאנחת, אני לא יודעת למה באמת חשבתי שהיא עומדת להפסיק לעשן.
"חוץ מזה, אני לא מאוהבת בו." אני מדליקה לעצמי סיגריה חדשה ובוהה בשמיים, בעיקר בגלל שאני לא יכולה להביט בה כרגע. אני לא יודעת איך היא תגיב לשקר שלי, בגלל שאני הייתי כל-כך מאוהבת באח שלה שלפעמים לא ידעתי איך לחיות כשלא הייתי איתו.
"אם אתם לא מאוהבים אחד בשני אז למה אתם ממשיכים לפגוע אחד בשני?" היא שואלת בסופו של דבר ואני כל כך מופתעת מהשאלה שאני מפילה בטעות את הסיגריה.
"לעזאזל." אני ממלמלת ודורכת על הסיגריה בשביל לכבות אותה. אני רוצה להדליק אחת נוספת, אבל נשארה לי רק סיגרייה אחת והחלטתי לשמור אותה למקרה חירום, דבר שהמצב הזה עשוי להפוך אליו בקרוב.
"אני מניחה שזה פשוט סוג האנשים שהפכנו להיות." זאת לא הייתה הסיבה האמיתית שבגללה אנחנו ממשיכים במשחק החתול והעכבר הזה שלנו, למה אנחנו ממשיכים לפגוע אחד בשני. האמת היא שזה בגלל שנמאס לי לחכות לו. אני רוצה לפתוח את ליבי אליו, באמת שאני רוצה, אבל נמאס לי לקרוע את קירות ליבי במחשבה שהוא מוכן לאהוב אותי, ובסוף לגלות שהוא פשוט חיכה בפתח עד שהוא איבד את האומץ שלו.
אילו הייתי חברה טובה, הייתי אומרת לה שהיא מדמיינת את זה, הייתי משקרת לה בשביל לדאוג שהשלום בינינו ישמר, אבל נמאס לי לשקר לאנשים, לשקר לה, נמאס לי אפילו לשקר לעצמי.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך