מילים מתוקות

MICHAL209 24/12/2016 695 צפיות אין תגובות

הוא מסתתר מאחורי עמוד דק, עמוד תאורה של רחוב.
רחוב שבו משחק עכשיו עם חבריו, מחבואים.
הוא מסתתר, הוא נושם לאט ובשקט, הוא מזיז קצת את רגלו, הוא יושב ומחכה שיגיע תורו.
הסופר סיים לספור עד חמישים, הוא עוזב את מקומו ומתחיל לחפש את המתחבאים.
עם הנער מתחבאים גם סודות, ולא רק גופו נעלם מאחורי עמוד גבוה, אלא גם שקרים שסיפר, בדיחות שהמציא, מחשבות שקפצו לראשו ומילים מתוקות.
הוא יושב במחבוא, הוא מחזיק את ידיו על בטנו, הוא מביט בשמיים, בעננים הוא חושב שאם היה מתחבא שם לא היה נמצא אף פעם. הוא היה מצליח לנצח במשחק, להתחבא לנצח לעולם לא להימצא.
הנער לבסוף נמצא, הסופר אותו ראה, מאחורי עמוד אחד, את כל גופו בקלות ראה, וכשהבין את זה הנער, הוא רץ ונעלם, הוא איבד אפילו את הצל שלו, והוא התחיל להתישב. כי לרוץ היה קשה לו, ולמצוא מקום מחבוא שבו כל גופו המלא יעלם היה קשה למצוא.
ואם לא כמו כל הילדים הוא נראה, הוא מעדיף שלא להיקרא, מעדיף שלא לדבר כי משום מה אינו שווה יותר, הוא נעלם כשניסה להיראות וכשמסתתר אותו רואים.
זה חוק חשוב של הבנה של עולם שאותו סותר ושמסתחרר בתוך ראשו עם עצבות ומחשבות
לפעמים גם מילים מתוקות.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך