מלחמה

תסגור את העיניים,
תיפתח למחשבות.

לא כל הנכון הוא מובן מאילו,
לא כל אמת יקרה כמו זהב.

לא הכל לבן ושחור,
לפעמים גם יש אפור.

העולם טיפש לחשוב שהאדם הוא השולט,
אבל מה שווה שליטה כשהכל מתפרק?

לפעמים זה כל כך פשוט לעזוב, לוותר.
אבל מה שווה ההליכה אם אתה עוד מסוגל לרוץ?
לפעמים כל כך קל לוותר לדיכאון מאשר לקבל את האתגר ולהתגבר.

לפעמים אפילו להראות חולשה זה אתגר .
להיות חלש ופגיע,
לרסק את הקירות,
לקרב אנשים…

אבל זה לא יקרה!
הקירות כבר נבנו, לבנה אחרי לבנה של רצון להתגבר ולהמשיך הלאה.
אבל לבנות סביבך חומות לא יעזור להמשיך,
זה ישאיר אותך באותו המקום,
מחוץ לטווח הירי של העולם.
אבל זמן מעביר הכל.
זה מה שתמיד אמרו.
לא הזכירו את העובדה,
שלכל אחד יש זמן משלו לחיות.
לא הזכירו את העובדה,
שלבד שום דבר לא משתנה לטובה.
ולא הזכירו את העובדה,
שזה כואב אפילו יותר לחיות בלי להתבטא…

אז הגיע הזמן לשים את צבעי המלחמה,
את הצבעים האמיתיים שלך.
ולהילחם!