Wings
משהו שחשבתי עליו אחרי שראיתי את חבר שלי מתעסק בצבעי מים ותהיתי איך לעזאזל אני אמורה לתאר את הדרך בה הא מחזיק את המכחולים שלו זאת אומרת, הבנאדם מחזיר מכחול אחד בפה כמו קיסם עוד אחד ביד והשלישי נמצא אצלי ואני מחכה כבר חמש דקות שהוא ישים לב שהוא איבד אותו. כמו כן, שימו לב שבחרתי להתמקד יותר בחיצוניות ולא באופי, פשוט בגלל שרציתי להתמקד ברגע הראשון ההוא, בנערה ההיא שעומדת בקצה הספריה ללא מאס ועיניה הירוקות גורמות לך להתקף נוסטלגיה לא מוסבר, או הנער ההוא בבית הקפה עם השיער הכחול שזוג הזקנים לשמאלך לא יכולים להפסיק לשלוח לעברו מבטים מפוחדים או מודאגים. יש משהו קסום ברגע ההוא לדעתי, אפילו שלא התמקדתי בו כבר נצח. אגב נראה לי שהרציתי להוסיף שלי ארוך יותר מהסיפור עצמו, אופסי.

ממבט ראשון

Wings 01/10/2016 670 צפיות 2 תגובות
משהו שחשבתי עליו אחרי שראיתי את חבר שלי מתעסק בצבעי מים ותהיתי איך לעזאזל אני אמורה לתאר את הדרך בה הא מחזיק את המכחולים שלו זאת אומרת, הבנאדם מחזיר מכחול אחד בפה כמו קיסם עוד אחד ביד והשלישי נמצא אצלי ואני מחכה כבר חמש דקות שהוא ישים לב שהוא איבד אותו. כמו כן, שימו לב שבחרתי להתמקד יותר בחיצוניות ולא באופי, פשוט בגלל שרציתי להתמקד ברגע הראשון ההוא, בנערה ההיא שעומדת בקצה הספריה ללא מאס ועיניה הירוקות גורמות לך להתקף נוסטלגיה לא מוסבר, או הנער ההוא בבית הקפה עם השיער הכחול שזוג הזקנים לשמאלך לא יכולים להפסיק לשלוח לעברו מבטים מפוחדים או מודאגים. יש משהו קסום ברגע ההוא לדעתי, אפילו שלא התמקדתי בו כבר נצח. אגב נראה לי שהרציתי להוסיף שלי ארוך יותר מהסיפור עצמו, אופסי.

האם אי פעם תהיתם איך סופר היה מתאר אתכם אילו הייתם דמות בסיפורו?
חשבתם על איזה פרט בחיצוניותכם הוא היה בוחר להתמקד?
אולי הוא יבחר להתמקד בעינייכם, אשר הוא יתאר ככחולות מספיק בשביל לטבוע בהן. לא שיש לו בעיה אם זה, הוא יהיה שמח לטבוע בדבר מה יפה כל-כך. או שאולי הוא יכתוב כי הוא חושש שאם הוא יבהה זמן רב מידי בעיניים הכהות האלו שהוא עלול ליפול אל בור ללא תחתית, אך לעזאזל עם הכל, בגלל שהוא לא יכול לגרום לעצמו להתיק את עיניו.
מה אם הוא יבחר להתמקד בדבר מה מעט יותר כללי?
הוא יוכל לתאר אתכם כבעלי ביטחון, לומר שעמידתכם מזכירה עמידה של רקדנים, ושהוא לא יכול אלא לצפות שבכל רגע המוזיקה בראשכם תשחרר ותפרצו בריקוד עוצר נשימה, אם כי הוא גם יוכל לומר שכתפיכם השמוטות ועיניכם מלאות השנאה הנעוצות ברצפה, מסרבות לפגוש במבטו של איש, גורמים לו לתהות אם באמת תוכלו להשתמש ברובה ההוא שמתחבא בתיק שלכם, הוא ממש מקווה שלא.
אבל הוא הרי יכול להתמקד במשהו עוד יותר כללי, למשל הדרך בה אתם מתאימים לסביבתכם.
זאת אומרת, נערה בבגדי בלט לא ממש מתאימה לסמטה החשוכה ההיא והוא יודע זאת טוב בדיוק כמוכם, או שהוא יכול להצביע על העובדה שהנער בחליפה, המעט גדולה מידי חשוב לציין, נראה קצת אבוד מחוץ למשרד עורכי הדין ההוא וכי הוא לא יכול שלא לתהות למה הדבר.
יש מיליון ואחת דרכים שונות לתאר כל אחת ואחד מכם, אבל הקטע הוא, שהסופר יכול לבחור להתמקד בדבר מה כל כך ספציפי בכם, שיקח לכם זמן מה להבין שהוא מדבר עליכם, ואולי בכלל לא תבינו שהוא מדבר עליכם.
הוא יכול לבחור להדגיש דברים שאתם כל-כך רגילים אליהם, דברים שאתם עושים ללא מחשבה, שאתם פשוט שוכחים שהם קיימים.


תגובות (2)

נקודה מעניינת.
אין לי מושג איך מישהו אחר יתאר אותי.
אולי הוא יתמקד בגיבנת שיש על גבי כמו דבשת של גמל (אני צוחק… אין לי באמת גיבנת)
את גורמת לי להיות ביקורתי עם עצמי… אני חושב שיש לי יחסית אוזניים גדולות.
אולי גם האף.

אין לי תשובה בשבילך.

02/10/2016 11:52

האמת שזהו נושא מרתק בפני עצמו איך היינו רוצים שהזולת יראה אותנו. יש כאן הרבה אגו הרוצה לבוא לידי ביטוי, האם כולנו רוצים להיראות טוב בעיני הזולת? איכפת לנו?
אני לא יודע, כל כך הרבה בני אדם השונים זה מזה, כנראה שישנם מכל הסוגים. ישנם רבים שהם היו רוצים להישאר רחוק מאור הזרקורים, להמשיך באנונימיות שלהם.
השאלות כנראה שישארו באוויר.

15/10/2016 11:34
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך