יער הפחד
היה היה פעם איש שכרת במכרה על מנת להוציא יהלומים. זו הייתה העבודה שלו. הוא תמיד כרת כל כך חזק, בכל הכוח שלו כך שמעתי. בייחוד כשראה את הרובי מנצנץ בין שכבות קיר המכרה. כל פעם כשהייתי באה לבקר אותו, הייתי צופה בזיעתו מחליקה ארצה הישר אל הכתמים שכיסו לו את הבגדים. הוא הריח ממאמץ, ידיו היו מלאות שיפשופים ומדי פעם הייתי רואה כמה נקודות מרחפות בעיניו החומות, כאלה שהזכירו גחליליות אדומות.
יום אחד, כשביקרתי אותו ראיתי שהוא מחזיק ביד אבן בגודל של חצי אגרוף. היא הייתה אדומה ומבריקה, כזו שבוהים בה. הוא קרא לה אבן אודם ואמר שלמרות שהיא שווה הרבה מאוד הוא לא ימכור אותה בעד שום הון שבעולם.
אנשים חשבו שאני מטורפת כאשר לאחר שחלף מן העולם סיפרתי שהוא החביא אבן אדומה בגודל חצי אגרוף באדמת היער. הם שאלו מדוע לשים משהו כל כך יקר שעמלת כל כך הרבה בשבילו רחוק מהעין. מה הטעם להוציא אותה מהאדמה ולהחזיר אותה אל האדמה, המקום ממנו באה. אך אני ידעתי שזה מכיוון שהוא לא יכול היה לשאת את המחשבה של לאבד.
אני יודעת את זה כי אני חושבת שאיפשהו בין כל הפחדים שלו הוא טמן גם אותי.
תגובות (10)
וואו, אין ספק שזה מעניין
תודה לך, כיף כשאת עוקבת (: אגב שיניתי את המשפט האחרון
וואו מסקרן ומעניין, כל הכבוד!
אשמח אם תקרא/י מה שהעלתי ותביע/י את דעתך.
אשמח לשמוע עצות!
היי, אוליב
אני אתייחס במעט בקורתיות כלפי הסיפור שלך ואני מקווה שתבני ותקבלי את הביקרות בהבנה, מה גם שהבנת שיש לך מלכתחילה מעט בעיות בסיפור ובכל זאת בחרת לפרסם אותו.
אז ככה, הסיפור נראה בעיני כאילו ניסית להעביר מסר, ואני את המסר לא הבנתי, כלומר מי זאת האישה הזאת/נשמה/ חולצה, את מבינה מה אני אומרת? אין לי מושג מה הקצ׳ של הסיפור.
התיאורים היו בסדר, היו כמה שממש אהבתי וכמה שנראו לי קצת לא מתאימים, כאילו בחרת את המילים הלא נכונות לתאר משהו.
בכל אופן, אני זוכרת אותך כאדם מוכשר ונחמד. מקווה שלא הרסתי את המפגש המחודש שלנו…
יוקי
אלה תודה ואולי בהזדמנות. יוקי שמחתי לקרוא מה שהגבת לי. ביקורת מתקבלת בברכה. אממ נראה לי שאולי את צודקת בנוגע לתיאורים אבל שבאופן כללי.. טוב כן אני יכולה להבין למה חוסר הפרטים גורע. כי דווקא בסיפור הזה פרטים כנראה 'כל המוסיף הרי זה משובח' ודווקא המסתורין פחות התאים כאן. אבל אני דווקא חשבתי שזה לפחות סביר כי.. מממ.. הכוונה הייתה שלא משנה אם היא אישה או חולצה או הבת שלו או בת זוג- הרי האבן והיער והמכרה זה הכל מטפורות בכל מקרה, אז שהפואנטה היא שהאבן מתארת איך אנשים מתעלמים מד
אולי, יכול להיות אבל במצב הנוכחי, גם זה לא היה כל כך ברור. אם כי השורה האחרונה מצאה חן בעיני. ואם את מחליטה לערוך את הסיפור. אני ממליצה להשאיר אותה
שיט זה נחתך. איך אנשים מתעלמים מדברים כדי לשמור אותם ולהציל אותם. לשמור קשר במרחק סביר כדי לא לאבד אותו. לשמור אבן במרחק סביר כדי לא לאבד אותה. ובעצם לא להנות אחד מהשני. מקווה שעניתי לעניין. שמחתי לשמוע ממך.
זה סיפור טוב עם סוף ממש לא קשור ולא מובן
חח זה מצחיק ואני הנחתי שהסוף זה כל מה שטוב בו.