על הדבש ועל העוקץ

19/06/2016 789 צפיות 4 תגובות

באחד בספטמבר 2006 הגעתי לבית הספר בו עבדתי לפתיחת שנת לימודים.
בשער קבל פני הבאים שומר-שוער חדש לובש חולצה לבנה כשלג ועליה בגאון סמל חברת השמירה – האיש הצעיר מונה להגן על בית הספר ומילא תפקידו ברצינות ובאחריות . היתה לו מחברת ששם רשם בקפידה שמות הנכנסים ושמות היוצאים ואם יצא ונכנס פעמים נרשם הדבר וצויין, בכל מחצית השעה יצא לסיור ככתוב בהנחיות ומעולם לא שכח.
העברית שבפיו היתה תקינה בניב זר שהסגיר מוצא לא ידוע. עור פניו הבהיר גם הוא היה זר למקומותינו.
הוא שקד על מלאכתו ורק בסופו של יום כשאחרון התלמידים יצא בביטחה ניתן היה לשוחח אתו.
מכאן נודע שהגיע מאחת מארצות סקנדינביה כתייר לנפוש התאהב בארץ ובעם היושב כאן החליט להתאזרח התנדב לשרת בצה"ל ועשה זאת ביחידת קרבית כשהוא גאה על שנתאפשר לו לקחת חלק פעיל בהגנת מולדתו החדשה. הוא אהב את החום שלהאנשים כאן לטענתו הארץ שבא ממנה קפואה וכך גם היושבים בה.
לא הרבה לדבר והיה צורך לדובב אותו -סיפר שבארצו שימש כטייס במטוסים קלים-מוניות אויריות שמעבירות בני אדם למקומות מרוחקים בעיקר כהדרכים נחסמות משלג.
כשנוכח לדעת שכאן יתקשה לעבוד במקצועו שכאן מוניות אויר אינן בנמצא וגם שלג אינו בעיה מרכזית של העם הישב בציון התפשר מתוך רצון להשאר בחר לעבוד כשומר הסכים לעשות זאת בשכר מינימום רק כדי שיוכל לפרנס עצמו ולהשאר. למרות כל הרצון הטוב חש מנוצל ניסה לעבור לתפקידים אחרים והתקשה להתקבל.
בסופו של דבר נואש ובלחץ בני משפחתו החליט לחזור לארצות הקור. הוא ראה בכך מעבר זמני ונשבע שיחזור.
יצא לאחר פרידה פורמלית מצוות העובדים, לאחר מספר חודשים שב לביקור שכינה אותו ביקור מולדת.
סיפר שחזר לשם ומצא עבודה כטייס ובנתיים עד שירווח לו כלכלית יהיה שם ואז ישוב לכאן לבנות ביתו. בביקורו זה שלף תמונות שלו בקרב בני משפחתו אביו היה כומר ועבד בקהילה קטנה, היו לו אחיות צעירות ממנו נעימות למראה. היו תמונות עם חבריו לעבודה טיייסים כמותו שעבדו במסגרת אותה חברת תעופה שלדבריו הפעילה עשרות מטוסים קטנים וזכתה לשבחים.
לפני שחזר הבטיח לשוב. ימים ספורים לאחר חזרתו התקיימה ישיבת מורים שבה נקבעו ציוני התלמידים ונרשמו הערכות ההתנהגות. ישיבה מייגעת וממושכת.
בפתיחת הישיבה ביקש המנהל לומר דבר מה והזכיר את הצעיר ששמר בשערי בית ספרנו.
שלצערו עזב ולא ישוב עוד – הוא ספר שבמבצע הצלת חיים שהיה שם בין הקרחונים והפיורדים נפגעה אחת מכנפי המטוס אותו הטיס כשניסה להתקרב לאדם שקפא והיה צורך לחלצו.
הוא נפל למותו חבריו בני משפחתו ספרו שבחדרו היו תמונות של חבריו לשרות הצבאי כאן תמונות מנופי הארץ וקלטות שיריה של משוררת בשם נעמי שמר.


תגובות (4)

אם לא הייתי רואה את התגובות הלא מפרגנות שלך בכל הסיפורים שאנשים אחרים כתבו אני בטוחה שהייתי נהנת מהכתיבה שלך יותר

20/06/2016 09:28

    אני כותב בדיוק מה שאני חש. לא אשקר – מה שנראה לי כספרות או ראשיתה של כתיבה טובה אציין זאת ומה שלא -לא.

    20/06/2016 09:32

כל אחד והדעה שלו, ואין בזה שום בעיה. אבל אל תעליב אחרים בכתיבה בתגובות שלך. יש הרבה דרכים לכתיבה, אימפולסיבית,ספרותית,יוצרת…. כל אחד כותב בדרכו ואין לך שום זכות להוריד מאנשים אחרים רק בגלל דעתך.. מבקשת ממך יפה,פגעה בי התגובה שרשמת לי ואני בטוחה שזה גם לא עזר לאנשים אחרים שכותבים פה. תהיה קצת יותר עדין עם הביקורת שלך כלפי כל העולם

20/06/2016 12:08

אשתדל

20/06/2016 12:40
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך