Wings
1/6

עשן על קצה תהום

Wings 14/06/2017 711 צפיות 2 תגובות
1/6

"את לא מפחדת?" קול קורא מאחורי ואני תופסת במעקה בשביל לא ליפול אל התהום.
אני שולחת מבט מעבר לכתפי ובוהה בו במשך זמן מה, לא יודעת מה יהיה הדבר הנכון לענות לו. אני תוהה מה גרם לו לגשת אליי ולדבר איתי, הרי מעולם לא דיברנו לפני כן, זאת אומרת, בהחלט ראיתי אותו בעיר כמה פעמים, אבל לא הייתה לו שום סיבה לפנות אליי, הרי אפילו לא הייתי בסכנה אמיתית.
"ממה אני אמורה לפחד?" אני שואלת, וחיוך שובב על פניי, פשוט בגלל שאני מקווה שהדבר יגרום לו להירגע מעט, לא הייתי אובדנית או משהו, אני פשוט אוהבת מקומות גבוהים, הם עוזרים לי לחשוב ויש לי יותר ממספיק דברים לחשוב עליהם כרגע.
"מהחושך? הגובה? הלא נודע?" הוא שואל אותי, אך למרות הקלילות בקולו ראיתי אותו ממשיך להתקרב אליי בעדינות, כאילו הוא מפחד שאחליט לקפוץ לפתע. בהיתי בעיניו לרגע, שתי בריכות מושלמות של אופל ומשהו בי צעק שאני לא אתנגד לטבוע בהן.
"נניח שאתה צודק, איפה כיף בלתת לפחד שלך לשלוט בך?" אני שואלת בדיוק כהוא מניח את ידו אל ידי ואני מרגישה כאילו אני לא יכולה לשנום לפתע, בגלל שהתחושה של עורו על עורי, היא כאילו הוא שלח אש במעלה זרועי. מפרק כף היד שלי נדלק במקומות בו ידו מחזיקה בשלי, אבל הכוויות לא מופיעות. אני תוהה אם יש מצב שאני משתגעת סופית, בגלל שהכאב שאני מרגישה בהחלט היה אמיתי.
"יש לי שאלה ואני צריך שתעני עליה ברצינות." הוא אומר ומחייך אליי, אלוהים, החיוך הזה היה יכול להפסיק מלחמות ולהביא לשלום עולמי, אבל כל מה שרציתי זה שהוא ימשיך לחייך רק אליי.
"איזו?" אני שואלת, לא מסוגלת לומר יותר מזה בגלל שאני מרגישה כאילו האש ממשיכה להתפשט בגופי וכל כך קשה לי לנשום עם העשן בריאות שלי.
"את רוצה לשבת איתי לכוס קפה אולי?" הוא שואל ולמרות שהחיוך המקסיום ההוא עדיין על שפתיו הוא כבר לא מגיע לעיניו, אני חושבת שזה בגלל שהוא חושש לי וזה ממש מוזר, לא רק בגלל שהוא לא מכיר אותי, אלא גם בגלל שאני כבר לא עומדת ליד קצה התהום אלא באמצע השביל לצידו.
"מתי?" אני שואלת אותו, רוצה להעמיד פנים לפחות לעוד מספר דקות שהוא באמת מעוניין בי ושאני לא סתם מקרה צדקה רנדומלי.
"את פנויה עכשיו?" הוא שואל ולמרות שאני חושדת שהוא פשוט עושה את זה כי הוא פוחד שאני אקפוץ, אני לא יכולה לסרב לו, פשוט בגלל שאני חושבת שלא תהיה לי עוד הזמנות לראות את החיוך המקסים שלו אחרת. אז אני מהנהנת, יודעת שאני לא אומר את הדבר הנכון אם אדבר עכשיו בגלל שאני בטח פשוט אמלמל משהו מביך שיבריח אותו ואני לא רוצה את זה.
מה שאני רוצה כרגע, היא להכיר לעומק את הבחור שיכול לגרום לגופי להגיב ככה, אני רוצה לדעת האם זה היה אות אזהרה, או שאולי זה היה הגורל שנתן לי לדעת שהוא האחד.


תגובות (2)

יפה ומסקרן.

14/06/2017 21:55

בהחלט מסקרן

15/06/2017 21:12
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך