רעל כזה או אחר

atzuva 20/05/2018 944 צפיות אין תגובות

מר גדעון הזקן משתכן מול השכן, בסמוך למרכול השכונתי, על בניינו שפל הקומה נקוב המספר ארבע עשרה.
אותו האדם הנודע, מלקט חולצה מכופתרת לבנבנה, מכנסיים מגונדרים, ועניבה מפונפנת. הוא מחל במלאכת מלבושו, מסרק את שיערו הדל ומחליף מבט ואף שניים מול בבואתו המתנשאת בראי המאובק.
הוא פוסע אל החניון, מתניע את רכבו הזול בעוד שעונד את משקפיי השמש, ומביט בדרכו שמתכהה מבעד למשקף.
הוא מעיין באיגרת הזמנתו, מחפש אחר הוראות ההגעה במבט פכור. "סליחה, סליחה, גברת", קול מחוספס נפלט מפיו בעוד שוהה מול הרמזור האדמוני. "ידוע לך היכן שדרת הנרקיסים?", היא משיבה תמוהה, ואז נזכרת, "פנה ימינה בכיכר הסמוכה, לאחר מכן שמאלה ושוב ימינה", הוא מסמן לה ביד מקופלת ואגודל מבצבץ, עם חיוך מאופק.
הוא מתברג אל האולם, מבטים נועצים בו והוא נעתר אל נכדו שהולל יום הולדת מפוארת. "מזל טוב, מזל טוב", מפציר, ומושיט את השי לידיי אמו. "מה שלומך, אפרת?", מתשאל מפאית נימוס. "מצוין, מצוין", משיבה כדרך אגב ומסננת את מבטה בריחוק.
מר גדעון מגבב לו משקה אלכוהול חפון, סיגריה צנועה וחתיכת עוגה זעירה, מצופה קרם עתיר קלוריות וכולסטרול מזמין.
הוא ניגש ב"שלום" ו"מה נשמע?", אך את דבריו מסננים במבט כעור כמתעלם.
מתיישב הוא בשולחן העגול שמצדד בקיר, צופה באורות הדיסקו המתנועעים ברחבה המעוטרת לצד הרוקדים והמוזיקה המתפרצת.
"היי, סבא", קורא ילד ההילולה בלחישה, "מה, ילדון?", "למה מתעבים אותך?", שואל חפוז ומבויש. מר גדעון מתנשם קלות ומעביר בראשו תשובה משכילה, "אנשים מרעילים אותך, ולאחר מכן טוענים שאתה הרעל", מחייך אליו ועונד את משקפיו, שואף מאותה סיגריה ורוקד לבדו אל כיוון מפתן דלת היציאה, נלהב.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך