תשירי לנו

"תשירי לנו משהו." מישהו ביקש ממני, אני חייבת להודות, הם תמיד מבקשים ממני זאת, אך משום מה, מעולם לא שרתי להם דבר, למרות שממש רציתי וגם ניסיתי, אבל איפשהו, השיחה פשוט סטתה מזה והשירה נשכחה.
"כן," מישהו אחר הסכים."אולי תשירי לנו מעט קאנטרי, את נראית כמו בחורה של קאנטרי." הוא הוסיף ואני לא יכולתי שלא לקמט את אפי למשמע ההצעה.
"לא." מישהו אמר, ואני כמעט הודתי לו, אך רק כמעט." את נראית כמו בחורה של ראפ." הוא אמר ומבטו סקר אותי מרגליי עד ראדי, ואז הוא הנהן בהערכה.
"בבקשה, יקירתי," מישהו תפס את מקומו של הנער הקודם." אל תעשי דברים מטופשים כאלה, שנינו יודעים שאת בחורה של בלוז." הוא אמר, ומשך את המילה האחרונה, מבטו נעוץ בעיניי, וידיו נעות כאילו הוא מנגן בסקסופון.
"למזלי הטוב," אני אומרת וצוחקת קלות."כולכם טועים."
אני מסתובבת ועולה על הבמה.
"מעולם לא הייתי חובבת גדולה של הבלוז," אני אומרת ועושה פרצוף בזמן שאני הולכת להרים גיטרה."שלא לדבר על כך שמעולם לא ידעתי לשיר זאת.
"ראפ," אני מתחילה לומר. "ובכן זה מעולם לא היה ספל התה שלי." אני מביטה בפניו של הנער ולא יכולה שלא לצחוק כאשר פניו נופלים.
"ושלא נתחיל לדבר על קאנטרי," אני שולחת חיוך מתנצל."מעולם לא יכולתי לומר שאני אוהבת מישהו בטח שלא לשיר על כך." אני מכוונת את הגיטרה ומכניסה את השקע פנימה.
"אני יותר בחורה של רוק."