דולב12
3,4 פרקים לסיום, אני מצטער אם זה נגמר מהר, אבל לדעתי 20 פרקים זה נחמד מאוד, ואני מודיע מעכשיו, שלא יהיה ציפיות לא תהיה עונה 2, פשוט אני עובד על סיפור חדש. מצטעררררר מאוד, אם רציתם או קיוותם לעונה שנייה. אבל מקווה שהסוף יהיה טוב.

אהבה אפשרית זה שקר פרק16

דולב12 24/11/2014 798 צפיות 3 תגובות
3,4 פרקים לסיום, אני מצטער אם זה נגמר מהר, אבל לדעתי 20 פרקים זה נחמד מאוד, ואני מודיע מעכשיו, שלא יהיה ציפיות לא תהיה עונה 2, פשוט אני עובד על סיפור חדש. מצטעררררר מאוד, אם רציתם או קיוותם לעונה שנייה. אבל מקווה שהסוף יהיה טוב.

-יוני-
אני חושב לעצמי תוך כדי חיוך, החלטתי שזה הזמן שלי לפעול, יש לי דרך פנויה, דרך ללא מעצורים, חיפשתי פתרון להיות חבר שלה, והפתרון הגיע אלי על מגש זהב, אני יכול גם להיות להרוויח אותה וגם את רועי.
ראיתי אותה יושבת על הספסל לבד עצובה, ניגשתי אליה, להתחיל במטרה שלי, להיות חבר שלה.הגעתי אליה והתיישבתי לידה.
"מה קורה?" שאלתי בבישנות.
"בסדר" השיבה בקרירות.
נשמתי נשימה עמוקה ואמרתי"לא הייתי צריך להקליט את רועי, אבל אני מקווה שנוכל לשמור את זה בינינו" לחשתי.הסתכלי לעיניה ואמרתי"אני לא רוצה בעיות" דיברתי ברצינות.
"אנחנו תמיד נשקר, שאנחנו אומרים את זה" דיברה בקרירות.
"אומרים מה?" שאלתי בחוסר הבנה.
השיבה נורית"שאנחנו לא רוצים בעיות" הביטה בי נורית."הבעיות מוצאות אותנו לבד תאמין לי" העלתה נורית חיוך קטן.
חייכתי חיוך מזויף, הנהנתי אם הראש ואמרתי"מסכים איתך, זה כמו שאתה מנסה לעצור משהו שאתה לא יכול."
"בדיוק ככה" הדגישה נורית.
שתקנו לכמה שניות, כל אחד ניסה לומר משהו ומיד עצר.
"טוב, אני הולך לאיזה סרט חדש שיש הערב, רוצה אולי לבוא?" התביישתי להגיד.והסתכלה עלי נורית כאילו אני אשם במשהו.
חייכתי אליה ואמרתי"נו אולי תהיה קשה אם עצמך" המשיכה להסתכל עלי כאילו אני אשם במשהו, והוסיפה גם חיוך."כולה סרט, מאז שרועי התחיל להתרחק, נהיה משעמם" חייכתי.
"רק סרט?" שאלה נורית כאילו לא בוטחת בי.
"רק סרט" אמרתי בקול מצחיק.
חייכה נורית ואמרה"סבבה, אבל סרט יפה."
"סבבה" חייכתי."אני יבוא אליך בסביבות שמונה, ונלך ביחד.
"אוקיי" חייכה נורית, והלכה.
ישששש, איזה תותח אני סוף סוף, אני חושב לעצמי ומחייך בלי לשים לב, שילדים מסתכלים עלי במבט של טיפש.

-(אנונימי)-
הקשתי על הדלת, והתחבאתי מאחור הקיר שלצד הדלת שלה, שמעתי את דנה שואלת"מי זה?" ולא עניתי ידעתי שאם היא תסתכל מהעינית ותראה אותי, אני יתפס, היא שאלה שוב"מי זה?" היה אפשר לשמוע בקולה שהיא לחוצה.
שמתי את היד על העינית, שלא תוכל לראות, והקשתי שוב, היא פתחה מעצבים ושאלה"מי זה?" יצאתי מאחורי הקיר שלצד הדלת, דנה ראתה אותה, וניסתה לסגור את הדלת, שמתי את הרגל, והנחתי יד אחת על הדלת, אם היד השני נתנתי לי מכה חזקה לאזור הפנים והיא זזה מהדלת, באתי להיכנס, והיא טרקה את הדלת על ידי, צעקתי מכאבים ואמרתי לה"זה לא יעזור לך" כעסתי.
"הלו" אמרה נורית בלחץ.
"מה קורה נורית?" שאל רועי ברוגע.
"רועי פה" אמרה נורית בלחץ.
שיט חשב רועי לעצמו ואמר"אני בא" אמר רועי בלחץ, ניתק את הטלפון ומיהר להגיע.
התחלתי לפתוח את הדלת אם כרטיס, זה טריק שלמדתי פעם, תוך שניות ספורות פרצתי את הדלת ובעטתי בה בחוזקה, בזמן הזה רועי המשיך לרוץ במהירות מביתו להציל את דנה.
"דנה, את יודע שלא תוכלי להתחבא לנצח" אמרתי בקול מפחיד, ובחיוך מפחיד.
המשכתי להסתובב בשקט, הגעתי למסדרון, דנה יצאה מצד שמאל שלו והיאה לי מכה חזקה אם כיסא באזור המצח, המצח שלי הפל לאדום והרגשתי כאב ראש קל, נפלתי הצידה, היא באה לברוח תפסתי ברגל ימין שלה, ובגלל המהירות שלה לברוח היא נפלה על הרצפה, היא התחילה לבעוט בראשי מספר פעמיים, בסופו של דבר לא יכולתי להמשיך להחזיק ברגלה היא קמה מהרצפה, צולעת קצת כי עיקמה את הרגל שלה בזמן הריצה, שנייה לפני שהיא יצאה מהדלת תפסתי בבטנה היא התחילה להשתולל לי בין היידים החזקתי בה והעפתי אותה על הספה, היא ניסתה לתפוס בשלט ולזרוק אותו עלי אבל ברגע שהחזיקה בו תפסתי ביד ונתנתי לה אגרוף חזק בידיה היא צעקה מכאבים, והתחילה לבכות, הרמתי את פניה והבאתי לה אגרוף, היא נפלה חזק על הרצפה, שהאף שלה מדמם, שמעתי אותה אומרת"זה לא יעזור לך המשטרה בדרך" היא אומרת שבקושי יכולה לנשום.
"ואת חושבת שמשטרה מפחידה אותי?" שאלתי בעצבים והבאתי לה בעיטה חזקה לבטן, היא בקושי הצליחה לנשום.ואמרתי"איך את לא מתביישת, לעזוב אותי בשביל רועי, בשביל האפס הזה.
נשמה דנה, ובקושי יכלה לדבר, ואמרה"עם הוא אפס אז מה אתה?" המשיכה דנה להתקשות לנשום.
הרמתי את ידי ועמדתי להביא לה אגרוף נוסף, על ההתגרות שלה בי, שנייה לפני שהגעתי לפניה אם היד הגיע מישהו תפס לי את היד והעיף אותי בחוזקה לאחור, ושמעתי אותו אומר"
עכשיו אני מבין, מי עקב אחרי" אמר בכעס.
בזמן שאני שוכב על הרצפה הבנתי שזה רועי, קל לזהות את הקול שלו, קמתי במהירות מהרצפה, הבאתי לו אגרוף כל כך חזק שהוא עף על השידה של הטלוויזיה, שגבו התנגש בה, וצעק מכאבים, התקרבתי להביא לו אגרוף נוסף הוא הזיז את ראשו, וידי התנגשה בטלוויזיה, וחלק קטן ממנה התנפץ, ידי התחילה לדמם, הוא קם מהר, והביא לי אגרוף חזק לפנים, עפתי לאחור, הוא הביא לי בוקס נוסף לבטן, תפס את ראשי והרים את ברכו, שהתנגש במצח שלי, נפלתי על הרצפה הוא בא להתקרב אלי, ובעטתי בו בצד ימין של הבטן, הוא התקפל, הבאתי לו אגרוף לפנים הוא נפל על הרצפה, התקרבתי אליו ירדתי על ברכי, והתחלתי להביא לו מספר אגרופים לאזור הפנים, תוך כדי שאני אומר"תלמד, לא, לקחת בחורות" הדגשתי כל מילה.
שמעתי מספר שוטרים מגיעים לפי הצליל, של הניידת, הרמתי את ראשו והבאתי לו אגרוף אחרון, הלכתי לחדרה של נורית, החלון היה פתוח, ראיתי שיש גובה למטה, קפצתי, ותוך כדי אני חושב, איזה מזל שזה קומה ראשונה, הגעתי למטה, הרגשתי מין קליק ברגל, בקושי יכולתי להזיז אותה, והבנתי שאני חייב להסתלק לפני שיתפסו אותי, קמתי במהירות, שאני בקושי יכול להזיז את רגל שמאל, ואיך שאני קם, אני רואה מולי את שלושה שוטרים שעומדים מולי מכוונים אלי אקדחים ואחד השוטרים אומר"מיקו, חיפשנו אותך, אז לפה ברחת אה" צחק עלי השוטר, ושתי השוטרים האחרים צחקו."לא חבל, רק עכשיו השתחררת" המשיך השוטר לצחוק עלי, בא לשים לי אזיקים בידיים, כאשר הוא ממשיך לצחוק, הסתכלתי מסביב, השוטר שבא לשין לי אזיקים, הבאתי מרפק למצח, הוא נפל לאחור, תוך כדי ידי כבולות באזיקים, אני בועט אם רגל ימן בשוט השני בעיטה חזקה, שגורמת לו ליפול, השוטר השלישי ניסה לתת לי בוקס התכופפתי, וכאשו גבי מופנה אליו הוא מתקרב אלי במהירות ואני בועט בעיטה חזקה, בבטנו הוא נופל, ואז אני צוחק על השוטר שצחק עלי ואומר לו"בגלל שרק עכשיו השתחררתי, אני יודע איך לנצח שלושה אנשים, בבת אחת" אמרתי בחיוך ניצחון.והסתלקתי מהאזור במהירות, ללא תפיסה של אחד השוטרים.
אמבולנס הגיע עם המשטרות, ופינה אות רועי ודנה לבית החולים, במהירות רבה.

-נורית-
"שמתי את הדיסק במקרן, שעומד להיות מופעל מול הכיתה, והחברה של רועי בטוח תידע.
"את חייבת לעצור את זה" אמרה מלי בלחץ.
צחקתי בפניה ואמרתי"נראה לך שאני יעצור את זה, וגם הייתי רוצה אני כבר לא יכולה, המורה עומדת להפעיל את הדיסק, הוא התבייש במה שהוא עשה, היא תעזוב אותו, והוא יהיה שלי כמו שצריך" חייכתי.
"לא שמעת?" שאלה מלי בלחץ.
"שמעתי מה?" שאלתי בחוסר אכפתיות.
"רועי בבית חולים, הוא נפגע קשה" אמרה מלי בכוונה טובה.
"שיט" אמרתי בחרטה.


תגובות (3)

חחחח לא נורא העיקר שיש עוד סיפור :) למרות שלא באלי שיגמר :(
תמשייךך מהרר

24/11/2014 16:37

אוףף!!!
כמו שסהר ( ? ) אמרה לפחות יש עוד סיפור..
תמשיך דחוףףף

24/11/2014 16:57

אופפ אני לא מאמינה שעוד מעט זה נגמר.
הסיפור ממש יפה.
תמשיך!

24/11/2014 23:10
סיפורים נוספים שיעניינו אותך