אהבה בסימן שאלה פרק 11

bar848 04/08/2014 764 צפיות אין תגובות

בן: "אליה!!"
התקרבתי לעברו, הוא נעמד הוא היה קצת מבולבל ונבוך אבל כל כך יפה, בחיי כמה שהוא היה יפה! והוא חיכה שם רק לי!
תחושת הגאווה העצמית לא נמשכה זמן רב, ככול שהתקרבתי עלו בי שוב החששות, ולא נותר לי דבר לעשות חוץ מלשמוע סוף סוף את מה שיש לו להגיד. התחבקנו… חיבוק דיי ארוך, ואז התיישבנו זה לצד זו.
הוא לא ניגש ישר לעניין, נראה לי שזה נבע בחוסר ביטחון (או שהוא לא רצה לפגוע בי). ישבנו וקשקשנו קצת על הא-ודא, צחקנו היה נחמד,בן בדיוק סיפר לי על איך אלון פרץ לבריכה בבית הספר וכמעט נתפס…
אבל אני לא אוהבת שמשחקים איתי משחקים. אז קטעתי אותו.
אני: "בן"
בן: "כן.."
אני: "הזמנת אותי לפה בדחיפות כדי לדבר על אלון? כי ממש לא בא לי לדבר עליו!"
בן: "האמת היא שלא…"
אני: "אז מה האמת?"
בן: "האמת היא… שאין שום דבר דחוף"
אני: "…מה זאת אומרת?…"
בן: "האמת היא שפשוט התגעגעתי, ורציתי לראות אותך", "חחח זה מצחיק, כל הדרך לפה ניסיתי לחשוב על מה להגיד לך, להמציא משהו.. אבל האמת היא שרק רציתי להיות איתך עוד קצת"
חייכתי ואמרתי: "וואלה!?, איזה כיף לי" "אני מכל הבנות"
בן: "איזה בנות ואיזה נעליים?!? תאמיני לי כל הבנות בשכבה שלנו.. בבית ספר שלנו! לא מגיעות לרבע! מהבגרות והחכמה שלך!"
התקרבתי אליו "הו.. תמשיך"
בן: "אני לא יודע יש בך איזה משהוא מיוחד, יש לך מבט שונה איך שאת מדברת אליי ומבינה אותי.. כאילו באמת אכפת לך ממני!"
זה רק אני או שאני מרגישה הדדיות באוויר, החלטתי שזהו אין לי מה להפסיד, זה עכשיו או לעולם לא!
אני: "אולי באמת אכפת לי ממך.."
בן: "אולי באמת…"
התקרבנו והתנשקנו… >_<
המשך יבוא!!


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך