אהבה כפולה- פרק 4

כשנכנסנו כל השכבה שלי התחילה לצחוק עליי ועל גיא היה לי לא נעים, אני הייתי על סף דמעות, ליאם ראה אותי שאני כמעט בוכה הוא אמר לכל הילדים בשכבה "תפסיקו אתם יאללה אל תדברו על אליסון או על גיא תדברו על כל מה שבא לכם אבל על אליסון ועל גיא אתם לא תדברו בזמן שאני פה ואתם לא תציקו לה יותר כי זה רק מוריד ממכם."
זה ריגש אותי שליאם ככה היגן עליי אבל זה לא כל כך עזר כי מיד הם המשיכו לרדת עליי רצתי לשירותים, עד שהרגשתי שזה כבר יגמר ואולי יש אור בקצה במנהרה, לא האור הזה נכבה, פשוט התחלתי לבכות כי נמאס לי מכל הירידות האלה כבר לא היה לי כוח לחיות לא היה נראה לי שיש טעם לחיות כי כל הזמן מציקים לי ונטפלים עליי אבל עדיין הייתה בי תקווה שיום אחד זה ייפסק כל הירידות וההצקות, לפתע שמעתי את ליאם מחוץ לשירותים, "אליסון את מוכנה לצאת החוצה?" שמעתי אותו שואל ועניתי בבכי "למה זה בכלל חשוב לך, אתה מהמקובלים אתה אמור להיות אחד מהם ולא להיות עכשיו איתי ולנסות לנחם אותי, אתה לא אמור להגן עליי אתה.." "מה אני אמור להיות? מגעיל כמוהם? חסר חיים כמוהם?בלי כבוד לבנות? מה אני אמור להיות?" יצאתי מהשירותים אליו ושאלתי אותו " למה כל כך חשוב לך? הרי אתה אחד המקובלים, למה אתה עכשיו פה איתי ולא איתם יורד עליי כמו שהיה לפני כמה שנים? מה השתנה? שמת לב שזה פוגע ברגשות של אנשים?"
"לא פשוט שמתי לב למשהו אחר!" הוא אמר " מה שמת לב?" שאלתי אותו "אם את לא שמה לב אז לא משנה אני לא אומר" הוא אמר תוך כדי שהוא מסדר לי את השיער ומנגב לי את הדמעות.