אהבה, מילה פשוטה משמעות מסובכת- סוף דבר (והפעם באמת סוף)

טוב אז אני זוכרת שכשסיימתי את הסיפור הזה (כן… זוכרות תימים הטובים?) מלא בנות ביקשו קטע מהחתונה. אז לא, אין קטע מהחתונה כי אני גרועה בשיט הזה. אבל יש קטע אחר.
ובנינו… מי לא התגעגעה למוניאל ולדניאל הסקס הזה?
נ.ב תודה רבה לכל מי שענתה לי בקשר לשאלה בפוסט הקודם, הרוב אהבו את חטופה אז אחרי ההפסקה הקצרה שאני אקח יעלה סיפור שיקראו לו ״פסיכו״ שזה קשור לחטופה.
וגם סוף דבר של חטופה יעלה בקרוב.
פרק של i'll take care יעלה ממש בקרוב פשוט סתם כואב לי לכתוב אותו…
—

״אוח לעזאזל,״ קראתי בלחישה וזרקתי את המקל לפח, השפלתי את ראשי לרצפה והתחפרתי עם אצבעותיי בשערי.
יצאתי והתקדמתי למטבח.
״בוטן,״ קראתי בשם חיבתו של אור בכדי שיצא מהבהייה בה שקע.
״זהו,״ הוא קרא בחיוך מתוק כשידיו מלוכלכות בגבינה לבנה ופירורים של לחם.
״בוא נשטוף ידיים.״ הושטתי את ידי אליו והקטנטן קיפץ מהכיסא. הרמתי אותו ושטפתי את ידיו ואת פיו בכיור המטבח.
״יאללה קטן, למיטה.״ הורדתי אותו בחזרה לקרקע והוא רץ לחדרו המסוגנן, חייכתי והלכתי אחריו.
״אימא איפה אבא?״ אור שאל לאחר שכיסיתי אותו וכמעט יצאתי מהחדר.
״הוא נסע רחוק כדי להביא לך את הצעצוע שרצית,״ שיקרתי והוא חייך חיוך נרגש, חייכתי גם אני ויצאתי מהחדר.

מנעול דלת הכניסה נפתח, דניאל נכנס וסגר בשקט את הדלת אחריו.
״היי אישה.״ הוא חייך חיוך חושף שיניים.
״היי בוס,״ עניתי וקיפלתי מכנס סקיני שלא יעלה עליי בחודשים הקרובים. הוא התקדם והתיישב לצדי.
״מה קורה?״ קולו היה עייף וראשו נטמן בשערי הפזור. הנחתי את ידי על עורפו וחייכתי.
״הכל רגיל דוני,״ שיקרתי שוב וסובבתי את ראשי בכדי להדביק נשיקה רכה לשפתיו.
״איפה הבוטן?״ שאל ושיחרר את העניבה ההדוקה.
״ישן,״ עניתי בפשטות ופניו נפלו מעט.
״שוב?״ שאל באכזבה וגיחכתי בלעג.
״מה אתה מצפה? שילד בן שלוש ישאר עד עשר בכדי לראות את אבא שלו?״ שאלתי בכעס והנחתי בעצבנות חולצה קטנה ומקופלת של אור בערימת הבגדים.
״מישהו צריך לפרנס את הבית מור,״ החזיר כאילו אני הרעה בסיפור.
״יש לפרנס ויש להשתעבד. אור לא ראה אותך כבר שלושה ימים.״ הרגשתי איך אנחנו נכנסים לגל הריבים האלו שוב.
״את חושבת שאני לא רוצה לראות אותו?״ דניאל צמצם את עיניו ופערתי את פי.
״זה לא מה שאני אמרתי!״ צעקתי בלחישה בכדי לא להעיר את הילד הישן.
״זה בדיוק מה שאמרת!״
״איזה שטויות.״ צחקתי צחוק מזויף, ״אתה לא יודע מה זה לגדול בלי הורים.״
״אל תכניסי את העבר שלך עכשיו,״ ענה בזלזול.
״דניאל מזרחי, חד וחלק. או שאתה חוזר בשעות מוקדמות או שזה נגמר!״ הצבתי אולטימטום בפניו. עיניו של דניאל התכהו ולסתו התהדקה בכעס. לי זה לא הזיז, זה לא היה קשה להשתחרר בשעות מוקדמות יותר דניאל הוא מנהל הסניף של העיר והמשכורת שלו בשמיים, זו גם לא בעיה לבקש מהבוס שלו לקצץ שעות מכיוון שהבוס שלו זה אחיו שהשלים איתו לא מזמן והצליח לסדר לו עבודה שעזרה לנו לקנות בית יותר גדול ולחיות בכבוד בנוסף לעבודה שלי ולמשכורת שאני מכניסה הביתה בתור מעצבת פנים.
״אני הולך לראות את אור,״ הודיע וקם מהספה, הוא נכנס לחדרו של אור ואני קמתי אחריו בכדי להחזיר את הכביסה.
דניאל היה רכון לעבר אור הישן וחייכתי לעצמי חיוך עצוב כשנישק את לחיו הרכה.
החזרתי את מה שצריך וחזרתי לספה. התיישבתי ונשכתי את קצה אגודלי בזמן שמחשבות על העתיד מציפות אותי.
איך אני הולכת לספר לדניאל שאני בהריון? איך אני אתמודד עם שני ילדים כשהגבר משועבד לעבודה ואפילו לא מוכן להקשיב? עמדתי להשתגע.
דניאל יצא מחדרו של אור כשהחולצה המכופתרת שלו פתוחה למחצה והעניבה תלויה על צווארו ברישול. הוא בהחלט הבן אדם הכי יפה שראיתי בחיים שלי, הוא יכל לבייש שחקנים הוליוודים עם היופי שלו.
הוא התיישב לידי, כרך את זרועו סביב כתפי ונשק לשערי.
״הכל טוב לול, אני אדאג לזה״ אמר בנימה מבטיחה והנהנתי.
״לך תתקלח,״ ביקשתי וליטפתי את פניו החלקות שעברו גילוח היום בבוקר.
״בא לך להצטרף?״ שאל בממזריות, צחקקתי ודחפתי את פניו ממני.
״תתבגר,״ הקנטתי אותו והוא זרק עליי את העניבה שלו. ממש כמו ילד קטן.

נכנסתי למיטה הזוגית שלנו והתכסיתי עד לחזי. זפזפתי בטלוויזיה וחיפשתי סרט טוב שאני ודניאל נוכל לצפות בו במידה ולא יהיה עייף מדי.
דניאל נכנס לחדר כשלגופו רק בוקסר והוא היה נראה כמו דוגמן תחתונים.
״אוהבת את מה שאת רואה?״ שאל בחיוך זחוח וגלגלתי את עיניי, הוא צחק ונכנס תחת השמיכה.
״מה רואים?״ שאל ומשכתי בכתפיי. העברתי אליו את השלט כאילו העברתי אליו את הפיקוד.
״עזבי אותי עכשיו מסרטים, התגעגעתי אלייך,״ הצהיר, ״בואי לפה,״ דרש ומשך אותי אליו. חייכתי ועליתי עליו כך שכל רגל בצד אחר של גופו.
״למה את שקטה היום?״ שאל וסירק את שערי לאחור בעזרת אצבעותיו.
״לא כלום, אני סתם עייפה,״ תירצתי והוא הנהן. נראה כאילו זה לא עניין אותו כי הוא עבר ישר לנשק אותי.
״דוני…״ מלמלתי אל שפתיו אך הוא התעלם וחזר לנשק אותי. תפסתי בפניו וניתקתי אותו ממני. ״ את חייבת לספר לו, ספרי לו!״ צעקתי על עצמי.
״אני…״ השתהיתי לרגע, כאילו קטעו לי את חוט המחשבה למרות שידעתי בדיוק מה להגיד, ״אני צריכה לספר לך משהו.״ הבטתי בעיניו והוא הנהן בדאגה.
״זוכר שסיכמנו על שלושה בוטנים פלוס אחד בגלל שאני אשכח גלולה?״ הזכרתי לו והוא הנהן בהבנה, אני לא חושבת שהוא זכר אבל זה היה נראה כאילו הוא כבר הבין לאן זה מוביל.
״אז שכחתי לקחת גלולה,״ הודעתי בהתנצלות והוא הרים גבה.
״את רצינית?״ שאל בספקנות כאילו שיקרתי לו והנהנתי. הרגשתי את הלב שלי עושה מעגלים בחזה שלי. הוא חייך בדיוק כמו שחייך כשהודעתי לו על ההריון של אור.
״אני אחר כך אנזוף בך שזה חוסר אחריות,״ אמר כאילו הוא אבא שלי. ״אבל עכשיו אני הולך לנשק אותך עד שתתעלפי מחוסר אוויר,״ הוסיף והצמיד את שפתינו, פתחתי את פי ונישקתי אותו בחזרה בעודי מניחה את ידיי על כתפיו החסונות.
״אוחח על האימא הכי שווה בישראל,״ הוא קרא ונשך את שפתי מרוב אהבה. צחקתי וחיבקתי אותו. הוא הניח את ידיו על התחת שלי ומשך אותי אליו עוד יותר.
״אני אוהבת אותך,״ לחשתי והוא ליטף את גבי.
״גם אני אותך לולה,״ ענה בשמחה.
״אתה שמח עכשיו אבל תחשוב על כל החודשים שאני אהיה עם בטן ענקית ולא נעשה סקס.״ צחקתי והוא בתגובה נשך את האף שלי.
״ואני נשבעת לך שאם תבגוד בי עם איזו כלב-״ התהפכתי פתאום, דיברתי בטון כועס והרמתי את אצבעי המורה אך הוא קטע אותי.
״שלא תעזי, המצב שונה עכשיו,״ דניאל אמר בקול תקיף ובפנים רציניות, ״אנחנו נשואים עכשיו, יש לנו ילד, את אשתי ואני בעלך. זה המצב.״ עיניו נתקעו על שלי. ״ברור?״ הידקתי את שפתיו לקו דק והנהנתי.
״אנחנו מבוגרים עכשיו, נגמרו המשחקים של גיל שבע עשרה.״ הוא אחז בעורפי והצמיד את מצחנו.
״אתה כבר לא זיין העל עם האופנוע,״ הקנטתי אותו וחייכתי.
״טוב… אני מתגעגע לימים האלה…״ אמר בקול נוסטלגי ופערתי את פי כלא מאמינה.
״סתם סתם,״ הוסיף במהרה בכדי לכפר על דבריו הקודמים. צחקתי והנחתי את ראשי על כתפו.
״ואת כבר לא הילדה הטובה שפחדה מהחושך ושנאה את דניאל מזרחי.״
הרמתי את ראשי מכתפו והבטתי בו, חייכתי חיוך ספקן והרמתי את גבותיי בהפתעה.
״אולי אני לא פוחדת מהחושך… אבל מי אמר שאני לא שונאת את דניאל מזרחי?״ שאלתי בהתגרות והעברתי את אצבעי על אפו במהירות.
״כי התאהבת בו?״ חצי שאל חצי ענה. ״והוא אולי הוא היה הראשון שלך? או בעצם היחיד שלך?״ התגרה בחזרה ודחפתי אותו ממני.
״לך לעזאזל דניאל מזרחי!״ צווחתי והוא נישק אותי. יכולתי להרגיש את חיוכו על השפתיים שלי.
״ועד היום אני שואל את עצמי איך לא רצית אותי?״ שאל בהשתחצנות והתאפקתי לא לנשוך איזה חלק בגוף שלו.
״לא רציתי ליפול בקסם של דניאל מזרחי המכשף…״ עניתי בלגלוג ושפתיו התעקלו בחיוך משועשע.
״אבל נפלת בקסם שלי.״ טען.
צקצקתי בלשוני ונענעתי בראשי.
״זה אתה שנפלת בקסם שלי.״