אהבה שלא ניתן לממש-חלק א'

25/04/2018 581 צפיות אין תגובות

"אני שוכבת במיטה ,ערומה, מכוסה בשמיכה ,מתגוננת ,אולי מסתירה את עצמי מהבושה שאני מרגישה.
אני מסתכלת על הגבר ששוכב לידי, הוא פשוט הדבר הכי יפה שקיים, יש לו ריח מדהים, השיער שלו שכל כך מסודר בד"כ, כבר מבולגן,
הוא ישן ונראה כל כך שלו ורגוע עם חיוך שמרוח לו על הפנים ואני פשוט מבינה שהוא אוהב אותי בדיוק כמו שאני אוהבת אותו."
הכרתי את ליוואה בצבא כמה חודשים לאחר שהתגייסתי, הגיע נהג חדש למוצב ,שאותו כמובן לא הכרתי כי בהתחלה הייתי ממש "צהובה" ,לא הייתי יושבת עם אף אחד ,רק עולה למשמרת
ויורדת לחדר.
יום אחד שכבר התחלתי יותר לשבת עם החיילים, ישבתי בחוץ עם כמה לוחמים וכמה מהבנות ואז הוא עבר- הדבר הכי יפה שראיתי מימיי, החיוך הכי מדהים שיש.
אני לא יכולה להסביר את התחושה שעברה בי כשראיתי אותו ,זה כאילו שכל העולם עצר מלכת ורק אני והוא היינו שם, התסכלנו אחד על השני ופשוט הרגשנו את החיבור הזה באוויר.
מיד שאלתי את חברה שלי שיותר ותיקה ממני, "מי זה החתיך הזה ?" , צחקה ואמרה לי : "מה יש לך? זה אלי".
אני אחזור טיפה אחורה כדי שתדעו טיפה יותר עליי ולמה אני מרגישה כזאת בושה.
אני באה ממשפחה דתייה, אני שומרת שבת ,התגייסתי לצבא כשיש לי חבר ,איתן,מזה 5 שנים ,מאוהבים עד השמיים ובטוחים שהולכים להתחתן.
לא הכרתי שום דבר חוץ מאיתן, שום ניסיון מיני אחר, רק איתן , ומבחינתי הוא היה הכל, כל העולם שלי.
כשראיתי את אלי בפעם הראשונה עברה בי מחשבה שכל כך פחדתי ממנה ובאותה מידה כל כך רציתי, אמרתי לעצמי שאני עוד אנשק אותו,
לא ידעתי איזה תיבת פנדורה הולכת להיפתח פה.
כמה ימים אחרי שראיתי את אלי בפעם הראשונה הכרחתי את אחת הבנות שכבר מכירות אותו שתביא אותו לאחת הישיבות שלנו, והוא התיישב לידי כאילו שזה הדבר הכי מובן מאליו.
כבר באותו יום ישבנו ודיברנו עד שלוש בבוקר, לבד ופשוט לא הפסקתי להנות לרגע אחד.
כשקמתי כבר כדי ללכת לישון אמר לי אלי שהוא רעב, אמרתי לו שאני יכולה להכין לו טוסט אם הוא רוצה, שמח ואמר לי שאני מלכה והוא ממש יודה לי.
כבר בפתח המגורים אמר לי איך אני הוא יידע שזה מוכן אמרתי לו קח את המספר שלי ותשלח לי הודעה(הפלאפון שלי באמת היה כבוי).
מאז התחלנו לדבר בהודעות וגם במוצב היינו יושבים כל יום ביחד ומדברים.
גם כשהוא היה בבית היה שולח לי הודעות, כמה שהוא רוצה לחזור כבר למוצב בשביל לראות אותי, שהוא מעדיף להיות במוצב מאשר בבית,
צחקתי ואמרתי לו שהוא מגזים ,למרות שבליבי לא היה דבר יותר נכון מזה, רק לחזור למוצב לראות אותו.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך