אחרי הכל עדיין. פרק 4.

פרק 4-
מנקודת המבט של דנה-
התעוררתי בבוקר, מנסה למצוא את גופו של דביר כדי להתכרבל עוד כמה דקות עם מסת השרירים הזאת,
ללא הצלחה.
פתחתי את עיניי, מנסה לאתר איפה דביר נמצא, אולי יש לו אימון? לבשתי על גופי את אחת מהחולצות של דביר שהיו זרוקות על הרצפה ויצאתי מחדרו.
״בוקר טוב לך״ אמרתי בגיחוך כשראיתי אותו יושב ליד השולחן במטבח.
״בוקר״ הוא מלמל ולגם עוד מהקפה השחור שלו.
״תגיד..הכל בסדר?״ שאלתי בשקט.
״אתמול היית ממש מוזר כשנכנסת לאוטו מהמועדון, משהו קרה?״ שאלתי. יכול להיות שאיזה בחורה עלתה עליו וניסתה לנשק אותי והוא לא רוצה לספר לי.. אני אבין. הוא יודע שאני אבין.
״זה לא בגללי נכון? אני פשוט הייתי עייפה ממש..״ התחלתי, וראיתי שהוא בכלל לא מקשיב לי.
״דביר?״
״ראבק את יכולה להפסיק לתחקר אותי כבר?!״ הוא צעק. הלכתי אחורה בבהלה, בחיים הוא לא צעק עליי.
״אם אני אומר שלא קרה כלום לא קרה כלום״ הוא המשיך. הבטתי בו בתדהמה, מה עובר עליו?
״סבבה״ מלמלתי בעצבנות והלכתי חזרה לחדרו, ללבוש את בגדיי.

יצאתי מהחדר של דביר, טסה לכיוון הדלת, בלי להעביר איתו מילה. אני לא צריכה את העצבים שלו, במיוחד לא היום. יש לי ראיון חשוב לעבודה חשובה וזה הדבר היחיד שצריך להיות אצלי בראש.
״בוקר טוב״ איתי אמר לי בחיוך כשפתחתי את הדלת. אותם בגדים מאתמול… יפה.
״העיקר שהיה לך לילה טוב לא?״ שאלתי בחיוך. הוא צחק ונתן לי נשיקה במצח.
״בהצלחה בראיון, זייני להם תצורה״ הוא אמר. הבטתי בו באושר, וקפצתי עליו בחיבוק. הוא זכר! הוא זכר… ודביר לא זכר.
״אמרתי לך כבר שאני אוהבת אותך?״ שאלתי ונישקתי את הלחי שלו בגאווה.
״יותר מדי שזה כבר לא נעים מדביר״ הוא מלמל בחיוך.
״טוב אני חייבת לזוז, ביי״ אמרתי ויצאתי מהבית.

מנקודת המבט של איתי-
היא טרקה את הדלת. התקדמתי לדביר, שישב ליד השולחן במטבח ולידו איזה עשר כוסות קפה שחור. משהו פה לא טוב
״לא מגיע לי בוקר טוב..״
״איפה היית?״ הוא שאל. צחקתי.
״תענה״ הוא הוסיף והסתכל עליי.
״בבית של בחורה אמא, כן כן הבן שלך לא בתול..״
״בחורה שהכרת לפני אתמול?״ הוא שאל. הפסקתי לצחוק, באמת משהו פה מוזר.
״לא שזכור לי״ מלמלתי והתיישבתי מולו. ״למה?״ שאלתי.
״מתעניין. יפה לך אחי״ הוא אמר ונעמד. הסתכלתי עליו, עאלק מתעניין.
״לא פגשת איזה משהו, מישהו, מישהי.. מיוחדת?״ הוא שאל. צחקתי. ״פגשתי״ אמרתי בגיחוך.
״פגשת?״ הוא הסתכל עליי וקפא במקום. ״את אמא שלך, אמרה לי להזכיר לך לקחת את הכדור היומי״ אמרתי. הוא נאנח וחזר למדיח. ״מה זה השאלות האלה בחייאת ראבק״שאלתי בחשדנות. בחיים הוא לא היה ככה מוזר.
״סתם אחי, חייבים לזוז לאימון, ניסים כבר צרח עליי בפלאפון״ דביר חייך והלך לחדר שלו. אוקיי. אני מוקף במשוגעים.
לפחות הלילה היה נחמד פלוס.

מנקודת המבט של דביר-
הגענו לאימון, הדבר היחיד שהיה בראש שלי היה שחג׳ייג׳ המסכן לא יודע לאן הוא נכנס.
״קדימה כוסיות כנסו לאימון״ ניסים המאמן צרח עלינו כשהגענו. מצאתי את חג׳ייג׳, והדבקתי את הריצה שלו. חייב לדבר איתו.
״אהלן אחי״ אמרתי לו. הוא הסתכל עליי וחזר להסתכל ישר.
״ביאסת אותי אתמול עבודי, לאן ברחת?״ הוא שאל. ברחתי לחברה הכי טובה של חברה שלך. לשעבר. וואעליה, מה דנה תגיד שהיא תשמע?
״דנה לא הרגישה טוב, והיא נדנדה לי שבא לה הביתה״ אמרתי.
״רציתי שתפגוש את חברה שלי. אתה, אייל, פלח..״
״היא כזאת מיוחדת שכולנו צריכים לפגוש אותה?״ שאלתי בעצבנות. ונרגעתי ישר כשהוא הסתכל עליי מוזר.
״היא חשובה לי. מאוד. ואתם אחים שלי, רציתי שתכירו״ הוא אמר.
״קדימה, תתחלקו לזוגות ותתמסרו עד השער הימני״ ניסים צעק לכולם. רצנו לאחד הכדורים.
״מה אתה אומר על טריפל דייט אצלנו בבית היום בערב?״ הוא שאל בחיוך ומסר לי את הכדור. אצלנו?
״אצלנו?״ שאלתי, לא רוצה לשמוע את התשובה.
״אצלי ואצל אליני. אנחנו גרים באחד הבתים של אבא כרגע, עד שנמצא בית משל עצמנו״ הוא אמר. זרקתי אליו את הכדור בחוזקה. הוא גיחך והחזיר אליי.
״מה אתה אומר? אתה ודנה, פלח ואיזה בחורה ואני ואלינ..״ העפתי לו את הכדור לעבר הבטן.
״בן זונה זה כאב״ הוא צחק והעיף אליי את הכדור. הייתי חייב לעצור אותו מלהגיד את השם של המדרובה.
״אני אומר שאני אחשוב על זה, אבל כנראה שהיום לא מתאים כי יש איזה… בר מצווה במשפחה של דנה..״
״תפסיקו לדבר שתי שרמוטות! יא אללה זיינתם לי תראש״ אייל התעצבן ועבר אותנו.
״תחשוב על זה״ חגי צחק ואמר לי, והלך לחדר מלתחות. קיבינימט.

התהלכתי בערב בבית, לא מצליח להתעסק בשום דבר. דנה בעצבים עליי, פלח באיזה בר ואני לבד עם המצב הבן זונה הזה. למה הייתי צריך לראות אותה כוסאמק? היא לא יכלה להסתתר? למה עכשיו אני צריך לאכול את הלב בלקלוט שכל רגע איתי ודנה יכולים לפגוש אותה ו.. ואנאערף מה יקרה.
״נו אתם באים?״ חגי ענה כשהתקשרתי אליו.
״דנה בעצבים עליי אז היא ופלח הלכו בלעדיי לברית..״
״לא לבר מצווה?״
״גם. משפחה מרובת ילדים״ אני פשוט טמבל.
״בקיצור ממש מתאים לי לפגוש את הזאת שלך. כל חברה שלך חברה שלי ושל פלח לא?״ שאלתי, נגעל מכמה שזה נכון במצב הזה.
״בטח. אתה יותר ממוזמן לבוא אחי, היא מבשלת פצצה, אתה תתאהב בה״ הוא אמר בהתרגשות. שונא אותה.
״כן. איפה את..אתם גרים?״ שאלתי.
״על החוף של תל אביב. לא זוכר בעל פה תכתובת אז אני אסמס לך אחי. תביא איתך איזה אלכוהול ישראלי טוב סבבה?״ הוא שאל.
״אשתדל, אני אצלכם עוד חצי שעה.״ אמרתי וניתקתי את השיחה. קיבינימט, חצי שנה למנאייק.

דפקתי בדלת של האחוזה הטחונה שהוא גר בו עם הזונה. הרי זה היה ברור שהיא תגור בבית כזה, פשוט לא השתנתה.
״עבודי!!״ חגי פתח לי את הדלת בחיוך.
״זה הכי טוב שמצאתי אחי״ אמרתי בחיוך ודחפתי לו ליד את הוודקה שהבאתי.
״לא נורא״ הוא צחק. ״אני הולך להביא כוסות, לך לחדר אוכל, אלינור שם״ הוא אמר. בלעתי רוק כשהוא אמר אלינור. לא תכננתי מה אני הולך לומר לה.
וואלה אולי היא לא התכוונה שהמצב יהיה כזה מכוער. אולי היא נהנתה לאללה ושכחה את ישראל, אולי יש איזה סיבה טובה לזה שהיא לא הייתה פה ארבע שנים.
נכנסתי לחדר אוכל, ראיתי אותה מסדרת את הצלחות מסביב לשולחן, כשגבה מופנה אליי.
״חיגי אתה יכול להביא מהסטוק של האלכוהול איזה שמפניה? זה ישבור את הקרח״ היא אמרה.
״עברת לסטוק של אלכוהול כי את הסטוק של החברים שלי כבר מיצית?״ שאלתי בשקט. היא קפאה במקום והזדקפה. צפיתי בה מסתובבת לכיווני, הרגשתי איך הגוף שלי מתחמם, איך העצבים מתפוצצים.
״דביר״ היא מלמלה והביטה בי. ״מה אתה עושה פה?״
הסתכלתי עליה. אותו גוף, אותו מבט שמהפנט את כל החברים שלי, אותו נחש שביום הנכון יעזוב גם את חגי ויעבור לבא בתור.
״חשבתי לשאול אותך את אותה שאלה, רק באיטלקית״ אמרתי בעצבנות. ברוכה השבה.