איך הייתי כל כך טיפשה?-פרק 34
חיפשתי את התיק צד שלי השחור עים האבנים
"מצאתי" קראתי בקול כשראיתי אותו מונח על ידית הדלת,פיזרתי את השיער שלי ועשיתי מחליק ממש קצת התאפרתי שמתי עיפרון שחור,סומק,אודם וורוד לא התאפרתי ממש הרבה הילה מיהרה
"יאללה בואי" אמרה הילה
יצאנו מין החדר וירדנו במדרגות
"לאן זה" שאל תומר כשראה אותנו
"לקניון,ניהיה שם שעה שעה וחצי" אמרה הילה
"אם זה עם הילה זה בטוח שלוש שעות" אמר וצחק
"צריכות כסף?" שאל
"אמממ..יש לי שש מאות אבל תביא לי קצת אולי זה יעלה יותר" אמרתי
"טוב" אמר והוציא מהכיס ארנק שחור מבריק..הוא פתח את הארנק ואני מגלה מלא מלא שטרות,וואט דה פאק..מאיפה הכסף הזה
"מאיפה הכסף?" שאלתי…חשבתי שהוא שדד בנק
"את זוכרת את העבודה שעבדתי בחופש הגדול של שנה שעברה….אז זה הסכום שקיבלתי וגם אמא ואבא כל חודש מביאים לנו מאה שקל וככה אני חוסך" אמר והושיט לי כמה שטרות של מתאיים
"תודהה" אמרתי וצחקתי לעצמי
"יאוו כמה יש לך?" שאלה הילה כשיצאנו
פתחתי את הארנק וספרתי…
"מאה…מאה..ארבע מאות…שש מאות…שמונה מאות…אלף שישים..אלף שמונה מאות,יש לי אלף שמונה מאות" אמרתי בחיוך רחב
"כל כך הרבה,כולה נשף" אמרה הילה
"את מכריחה אותי לקנות נכון?,שתקי" אמרתי הלכנו ברגל אל הקניון,זה לא הרבה זמן ללכת רק רבע שעה
נכנסנו אל כל חנות בגדים שראינו
"יאוו אלינור,תיראי את זה" אמרה הילה והצביעה על שימלה וורודה הוצאתי אותה ומדדתי
זאת שמלה סטרפלס עים שיפון למטה ופייטים
"יפה,זה נחמד" אמרה הילה
"לא יודעת,לא כל כך אהבתי" אמרתי והורדתי אותה
מדדתי איזה מלא שמלות אבל אף אחד לא יפה או לא מתאימה.
שתינו אייס קפה קר וישבנו
"מה נעשה" אמרתי ולקחתי לגימה
"לא יודעת" אמרה הילה
אחרי שעות של מדידות(ואני מתכוונת לשעות) מזווית העין אני רואה בחלון הראווה שמלה בצבע אפרסק ארוכה עם שיפון ויש לה חגורה דקה בצבע שחור,זאת שימלת סטרפלס היא כל כך עדינה,קלאסית,מדהימה..רצתי אל החנות
"חכי לאן?" שאלה הילה מאחור ורצה אחריי
נכנסתי אל החנות ונעמדנו מול אותה הבובה שלבשה את השמלה…
"יאא,זה כל כך יפה" לחשה הילה
"אני יודעת" לחשתי בחזרה ושתיתי את מה שנישאר מהאייס קפה
המוכרת כניראה ראתה אותנו מסתכלות על השימלה ויצאה החוצה..
"יש אחת ואחרונה,במידה שלכם רוצות למדוד?" שאלה המוכרת עיניי נפתחו מההההה ברורר!!!!
תגובות (0)