איך ממשיכים הלאה ? פרק אחרון

~ נקודת מבט עמית ~

שוב אני , בשמלה לבנה , הולכת על השביל האדום כשירין ונועה מצדדיי זורקות פרחים לרצפה .
אני בוכה , דמעות של אושר . השיער שלי חלק עם בייביליס בקצוות , האיפור שלי מושלם ,
זה קורה היום .
אלירן עמד על הבמה הקטנה מחכה לי .
הסתכלתי עליו והוא היה כלכך מרשים בחליפה שלו .
הוא קרץ לי וצחחקקתי בין הדמעות שלי . זה הרגע .
" עמית דהן , האם תיקחי את אלירן להיות לבעלך בחולי ובבריאות , בטוב וברע ?"
מסתכלת עליו , הוא נראה לחוץ לא לחוץ . ואני מאוהבת עד כלות נשמתי.
" כן "
" אלירן מזל , האם תיקח את עמית דהן להיות לאשתך בטוב וברע , בבריאות ובחולי ?"
ציפיתי שהוא יגיד משהו ציני או מצחיק , כמו שמתאים לאלירן שלי
אבל הוא אמר רק מילה אחת " כן "
" אם כך , אתה רשאי לנשק את הכלה " הרב אמר
הסתכלתי עליו , הוא הסתכל עליי.
וזאת הייתה הנשיקה הכי תשוקתית שהייתה לנו .
נשמעו קלולולוים ומחיאות כפיים בכל האולם , ואני נשבעת ששמעתי את הצרחה של נועה אי שם בקהל.
הטקס נגמר והלכנו לרקוד . והכל הלך פשוט מושלם.