"את אחת ויחידה , אהובה שלי מלכהה…" פרק 26

פרק 26 –

ישבנו בסלון, ארבעתנו..זה היה כל כך מוזר.
"אז את חברה של סהר? בחיים לא חשבתי שתהיה לו חברה.." איב אמרה לה
"אף אחד לא האמין" היא אמרה וחייכה
"יש לך חיוך יפה.." איב אמרה, לאיב יש קטע כזה..משהו עם העיניים
היא יכולה להפיל כל אחת, פשוט ככה. היא עושה מבט כזה בעיניים והבחורה הכי סטרייטית נופלת
אחותי או לא? ושלא תבינו אותי..זה טוב! אבל למה על בחורות? אני בחיים לא יקבל את זה.
אחות שלי? אחות של סהר יפרח לסבית? ובוצ'ה? בחיים לא קיבלתי או יקבל את זה.
זה קשה..זה מתסבך ת'מוח!
"לך יש את העיניים לה יש את החיוך" סהר אמר
"עיניים?" ליהי שאלה
"יש לה קטע כזה, עזבי מסובך..פשוט אל תסתכלי לה ישירות על העיניים" אסי אמר הוא ואיב צחקו
צמד חמד.
"אפשר לגשת לעניינים?" שאלתי
"כן.." הם אמרו
"ליהי..תעלי לחדר." אמרתי
"מה?" היא שאלה בשוק
"תעלי לחדר" אמרתי שוב יותר לאט
"לא רוצה! אני נשארת כאן, אתה לא תחליט לי."
"אבל אני כן! קדימה לחדר" אסי אמר בעצבים ועשה לה סימן עם הפרצוף לעלות
"ולמה לה מותר להישאר?!" ליהי שאלה כמו ילדה קטנה
"כי היא גם בתוך זה, עכשיו תעלי" אסי אמר
"איך אתה נותן לאחותך להיות בתוך זה, זה נשמע מסוכן." היא אמרה
"היא יותר משוגעת מימני, ניראה לי היא תסתדר." אמרתי וגיכחתי טיפה
"אני לא רוצה לעלות, אני רוצה לדעת במה הסתבכתם. אני רוצה לעזור..אתם תופתעו עד כמה
שאפילו שאני קטנה אני יכולה לעזור!"
"את קטנהה!!! לכי לחדר כבר" אסי אמר ודחף אותה במדרגות
"שונאת אתכם." היא אמרה ועלה לחדר
"עקשנית..כמוך אסי" היא אמרה לאסי
"אפילו יותר" אני ואסי אמרנו ביחד ונאנחנו
"אז מה הסיפור? מה עושים?"
"נלך אליו, נראה מה הוא רוצה" אמרתי
"אתה רציני? רציני לחזור לשם? אחרי הכלל?? יהרגו אותנו על המקום" איב אמרה
"יש לך משהו יותר טוב לעשות?"
"בוא נתקשר אלייו יותר עדיף לא?"
"ואז אנחנו נצא פחדנים, צריך ללכת" אמרתי
"אנחנו מכוונים אותנו למוות, אתה לא מבין את זה? אתה לא זוכר שנה שעברה??
לא נמאס לך להסתבךך??" היא שאלה בעצבים
"איב את יכולה ללכת אם את רוצה" אמרתי בעצבים
"שתקו שתיכם! תפסיקו להכניס את הריב אחים שלכם לבעיות האלה, אני צריך להיות פה בוגר באמתת?? אנחנו הולכים, כל אחד עם שתי אקדחים, אנחנו לא שולפים עד שלא שולפים אליינו אנחנו נכנסים אליו מדברים איתו, יש הסתבכות כמו שאמרתי שולפים אקדחים, עד אז סתמו ת'פה ברור?!" אסי אמר בעצבים , מה יצא לו מהתחת?!
אני ואיב הסתכלנו אחד על השני והנהנו עם הראש
"עוד שעה וחצי תבואו לאסוף אותי?" אסי שאל
"איין בעייה"
"תנסו לא להרוג אחד את השני.."
"אל תדאג" אמרתי וצחקתי
ויצאנו מהבית שלו ועלינו לאוטו
"את רוצה לבוא לבית?"
"לא ניראה לי.."
"את חייבת לראות את אמא"
"אני לא רוצה."
"אני לא שואל אותך" אמרתי ולחצתי שוב על הכפתור שנועל על הדלתות של החדר
"סהר אל תשחק איתי את המשחק שאתה משחק עם הזונות שלך.."
"חס וחלילה את אחותי, ואת לסבית" אמרתי וקרצתי לה
"חה חה חה תתבגר כבר."
"אני התבגרתי..אני לוקח אותך לבית."
"אמא לא תרצה לראות אותי.."
"אמא מתה לראות אותך"
"איך אתה יודע?"
"זאת אמא..די מספיק היא חושבת עלייך כל הזמן..חוץ מיזה הגענו" אמרתי ועצרתי את האוטו
יצאנו מהדלת לאט, זאת אומרת היא לאט ואני מנסה למהר אותה
פתחתי את הדלת וחצי מימני נכנסתי והיא מאחוריי
"אמא..הבאתי לך אורחת" אמרתי
"אורחת??זאת הילדה שאתה מאוהב בה??" היא שאלה ובאה בחיוך כשהיא מנגבת צלחת, זזתי הצידה ואיב התקדמה, אמא שלי הייתה בשוק , הצלחת נפלה לה מהיד ונשברה..
"ידעתי שלא הייתי צריכה לבוא" איב מלמלה
"לא איב.." אמרתי
"ילדה שלי.." אמא שלי לחשה
איב הסתכלה עלייה, אמא שלי התקדמה לאט
זה היה כמו איזה רגע מסרט קיטשי של בנות..
הם התחילו לבכות, שתיהם.
"נו באמת..תהרגו אותי." אמרתי בלעג ועליתי למעלה לחדר
שמתי ג'ינס וסריג שחור השארתי את השרשרת של המגן דוד ושמתי כיפה קטנה סרוגה
נעלי ספורט של לקוסט וירדתי למטה..
הם ישבו על השולחן, דיברו אכלו אנערף מה עשו..
"את מוכנה?"
"מה זהו?אתם הולכים?"
"כן..אנחנו נחזור יותר מאוחר" אמרתי , איב כמה הם התחבקו
"את תבואי נכון?" אמא שלי שאלה בדאגה
"ברור.." איב אמרה ובאה אליי
"תראו אתכם..סוף סוף ביחד. כמו שהייתם קטנים, התאומים הכי יפים שלי" אמא שלי אמרה בגאווה וחיבקה אותנו, זה מסוג הדברים שאני מעדיף שלא ייקרו
פאדיחה של החיים. אם אחד החברים שלי היו כאן, כל התדמית שלי הלכה.
"ביי מאמא" אמרתי ונישקתי אותה בראש כמו תמיד ויצאנו מהבית
"אמרתי לך?"
"אויש שתוק" היא אמרה וחייכה
נכנסנו לאוטו לקחנו את אסי ונסענו למקום
עצרנו באמצע..
"תכניסו את האקדחים מתחת לחולצות אנחנו נלך מכאן ברגל" אמרתי עשינו את זה ויצאנו מהאוטו
והתקדמנו..ככל שהתקדמנו, יותר ההליכות שלנו נהיו איטיות
האזור הזה…לא אזור טוב. עדיף תמיד להתרחק מהאזור
"אתם מוכנים?" אסי שאל, הנהנו עם הראש והתקדמנו לסלקטור
הוא הסתכל עליינו..בחן אותנו, היה קצת מופתע.
"מה אתם עושים פה?"
"באנו לדבר איתו.."
"עוד הפעם בלאגן?"
"לא." אמרתי והוא פתח לנו
"אם כן..הפעם אתם לא יוצאים חיים." הסלקטור צעק לנו
מה אתה אומר יבן זונה…כאילו לא ידענו את זה לבד, טוב שאמרת לנו.
אינעל החיים.
כולם הסתכלו עליינו מכל צד, הופתעו שחזרנו..לחשושים עניינים בלאגן
דפקנו בדלת.. מישהו פתח לנו
"אסי?סהר?איב??" הבן שלו שאל אותנו בשוק
"למה חזרתם? חשבתי שהיה לנו דיל.." הוא אמר
"זוז לי מהדרך" אסי אמר בעצבים, ועבר אותו ואנחנו אחרייו
"ששון.." אמרתי, הוא הסתובב אליינו והסתכל
"מה אתם עושים כאן?"
"באנו לדבר איתכם.." אמרתי
"תישבו" הוא אמר, והתיישבנו
"מה אתם צריכים?" הוא שאל
"אתה חזרת לעקוב אחריינו?לשלוח את האנשים שלך?" שאלתי
"למה שאני ישלח? חשבתי שנגמר העסקים בינינו.."
"אל תשקר!" אסי איבד את הסבלנות
"חח תמיד אהבתי את שתיכם..נערים עם ביצים של יותר מכל החיילים שלי כאן, חמומי מוח, אם לא היה קורה הכל..אתם הייתם רמה גבוה היום"
"טוב לנו להיות בחיים,תודה." אמרתי
"שורה תחתונה. לא שלחתי אליכם אנשים" ששון אמר
"אז זה לא אתה?"
"ומה חשבת? שהאנשים שלי לא מאומנים?בחיים לא הייתם מגלים אותם"
"זה גם מה שאמרת על הפעם שעברה"
"איך אומרים? מטעויות לומדים." ששון אמר
קמנו שלושתינו..ויצאנו מהמועדון
"אם זה לא הוא אז מי?" אסי שאל
"אני חושב שמצאנו לנו יריבים חדשים.." אמרתי ושלושתינו הסתכלנו סביב