"את הסיבה שהחיים שלי כבר לא אותם חיים" פרק 25

"המהמ" המהמם דניאל , ופתאום בבת אחת התנתק ממני
"רגע מה ?" שאל בהלם "שמעתי נכון ? אני אולי הוזה"
"שמעת מצויין ואל תיתן לי לחזור על זה" נזפתי בו
"אני לא מאמין , יש יש יש" צעק מאושר והרים אותי לסיבוב
(נו כמו בסרטים , שמישהו מחזיק מישהי ואז הוא מסובב אותה והשיער שלה מתעופף , בדיוק זה)
"חח תירגע חיים שלי הכל טוב"
"עשית אותי המאושר באדם" אמר באושר והוריד אותי
ואני כתגובה צחקתי ונשקתי לשפתיו קלות , אך הוא היה חייב להפוך את זה לנשיקה אגרסיבית
"טוב דניאלי 2 בלילה כדי שנלך לישון" אמרתי מתנתקת ממנו
"כן כן צודקת , יש לך מחר בצפר"
"הייי , גם לך יא חצוף" נתתי לו מכה בחזה
"את יותר חשובה , עכשיו קדימה תעלי לישון יפה שלי"
"תישן איתי"
"בשמחה וברצון , אבל העניין הוא ש.."
"ש.." חיכיתי שישלים את המשפט
"שאת תופסת את כל המקום"
"יאוווו" התעצבנתי והתחלתי להעיף עליו כריות , והוא לא נשאר חייב ואז דניאל דפק את היד בקיר כאשר רצה לצבור תנופה
"דניאל מה זה ? למה היד שלך חבושה ?"
"סתם קיבלתי מכה , אבל עכשיו הכל בסדר סמכי עליי , תעלי לישון"
"אוקיי" אמרתי כהסכמה לא רציתי לפתח ריב באמצע הלילה
דניאל נכנס למיטה ואני נכנסתי לתוך זרועותיו כאשר הוא מחבק אותי ושנינו עטופים בשמיכה
"לילה טוב אוצר שלי" מלמל דניאל ונשק לראשי

~בוקר~
"הממממ" התמתחתי וראיתי שדניאל עדיין ישן , קמתי בשקט מהמיטה ונכנסתי למקלחת , התקלחתי , שפטתי פנים וצחצחתי שיניים , יצאתי לחדרי והוצאתי מארוני ג'ינס לבן קרעים וחולצת בצפר שחורה , נעלתי סנדל שחור וייבשתי את שיערי
"המממ" שמעתי את דניאל מתמתח
"בוקר טוב לדבר הכי יפה עלי אדמות"
"בוקר טוב חנפני"
"רק אומר אמת , למרות שהתכוונתי לעצמי"
"עוף עוף להתארגן יא מכוער" אמרתי ברוגז , דניאל נכנס למקלחת ורחץ פנים , כשיצא התקרב אליי וחיבק אותי מאחור
"המממ איזה ריח טוב ישלך" אמר מריח את שיערי
"תגיד את זה לפינוק" אמרתי קורצת
"שו אדא פינוק?"
"השמפו והמרכך שלי"
"אהה הבנתי אוקיי אוקי , אמסור לו בהזדמנות"
"מעוולה , עכשיו לך תתארגן" דניאל הוציא בגדים מהארון שלי , כן יש לו שם בגדים , ואני ירדתי למטה
"בוקר טוב אח גדול" אמרתי לרועי שישב על כיסא הבר ולגם מהנס שלו
"בוקר טוב אחות קטנה , מה קורה ?"
"מצויין"
"דניאל פה?" שאל ואני הנהנתי
הרתחתי את המים והכנתי לדניאל נס ולי שוקו
"אה רועי יש לי היום בדיקות , תיקח אותי"
"אממ כן ל.."
"אני אקח אותך" קטע אותו דניאל
"לא צריך כפרה שלי , רועי ייקח אותי"
"שקט לא שואל אותך , רועי עליי אל תדאג , באיזה שעה זה ?"
"ב4 צריך להיות שם"
"סבבה אז 3 וחצי אני אצלך" אמר לוגם מהנס
"טוב שיהיה" לגמתי מהשוקו
"טוב יאללה שלא תאחרי , יצאנו רועי" אמר דניאל
"אני אבוא אחרי זה"

היום עבר קליל ורובו היה בסדר חוץ מכמה יציאות ארסיות מבר אבל לא התייחסתי יותר נכון דניאל ביקש ממני זאת
"טוב 3 וחצי אני אצלך אל תשכחי" אמר כשיצאתי מהרכב
"לא שוכחת" נשקתי לו והתקדמתי לכניסת הבית
הנחתי את התיק בצד והכנתי לי שניצל ופסטה , בזמן שאכלתי הפלא צלצל לי
"הלו?" עניתי להעיף מבט
"חיים שלי יש מצב את עושה לי טובה?"
"כן אהבה שלי מה יש ?"
"את יכולה להוציא לי את ליה מהגן ולשמור עלייה שעתיים ככה?"
"אין בעיה עליי , תעשה את מה שאתה צריך" הרגעתי אותו
"תודה אוהב אותך" אמר ואני הצטמררתי
סיימתי לאכול שטפתי כלים וב1 וחצי יצאתי לקחת את ליה , כשהגעתי לגן ליה ישר רצה וקפצה עליי
"עמיתיייי , איזה כיף שבאת , איפה דני ??"
"דני עסוק קצת נסיכה שלי , אז נלך אליי עד שהוא יבוא"
"אוקיי , אני ממש רעבה"
"מה באלך לאכול ?"
"האמת שממש באלי שניצל עם צ'יפס"
"אז אני אכין לך יפה"
"תוווודההה" אמרה מחבקת אותי בחוזקה , זה כאב אבל היא לא עשתה זאת בכוונה , בסך הכל הייתה לה מטרה טובה
הגענו לבית , הדלקתי לה בנתיים טלוויזיה ונכנסתי למטבח להכין לה צ'יפס

~דניאל~
ביקשתי מעמית שתוציא לי את ליה ותשמור עלייה כדי שאוכל לסגור את העניין עם בן חיים , נסעתי למועדון , והתקדמתי חכיוון החדר שלו
"הוא לא נמצא" אמר אלמוג
"וואי כוס אמק , מתי הוא יהיה?"
"יותר מאוחר בערב ככה"
"טוב תודה אח שלי" הודיתי לו ויצאתי , נשענתי על הרכב וניסיתי לתפוס את בן חיים בפלא אך ללא הצלחה , התייאשתי ונסעתי לבית של עמית

"היי יפה" אמרתי ונשקתי לשפתייה של עמית
"דניייי" רצה אלייה ליה מהסלון
"היי קטנה , איך היה בגן?"
"היה ממש כיף , אפילו מישהו הציע לי חברות" ואני ישר הרמתי גבות
"אני מקווה שלא הסכמת" דרשתי לדעת את הברור מאליו
"אמרתי לו שדניאל לא מסכים לי"
"ככה אני אוהבת אותך קטנטונת"
"האוכל מוכן" צעקה עמית מהמטבח , והריחות התפשטו בכל הבית וחדרו אל תוך אפי
"וואייי שאני ימות על השפית הפיצית שלי" אמרתי ונישקתי אותה
"היי אחותך פה" אמרה מתנתקת ממני , מזגתי לליה ולי צלחת והתיישבנו לאכול
"מה איתך?" שאלתי את עמית
"כבר אכלתי , עוד מתי שהתקשרת" ענתה את המובן מאליו
"חסר לך ולא .."
אחרי שסיימנו לאכול פניתי אחרינו ושטפתי את הכלים , כן תתפלאו תתפלאו אבל כשאני רוצה אני יכול
"טוב יאללה לולה אנחנו הולכים , תגידי ביי ותודה לעמית"
"לאאא , לא באלי ללכת"
"אין לא , לולה צריך ללכת , עמית הולכת"
"אבל אני רוצה להישאר" התחילה לבכות
"מספיק ליה את ילדה גדולה , צריך ללכת" צעקתי עלייה , עמית לקחה אותה מידי ונכנסה איתה לחדר שליד , ואחרי 2 דקות ליה יצאה מחוייכת וסוכרייה ביד
"ליה ? מה אמרנו ?" שאלה אותה עמית
"שמחר אני אבוא אלייך , ולהציק לדניאל"
"נכון" אמרתי מסכים "רגע מה? מה פתאום להציק לי?" שאלתי לא מבין
"מה דניאל אתה לא מבין צחוקים?" שאלה תמימה
"כפרה אני על הדבר הזה" אמרתי ונישקתי אותה
"ביי ביי עמית" אמרה ונתנה לה נשיקה
"יאללה פיצית רבע שעה אני פה תתארגני בנתיים" נשקתי לה קלות ויצאתי לכיוון האוטו , חגרתי את ליה בבוסטר ונסעתי

~עמית~
עליתי לחדר החלפתי בגדים לטייץ שחור , חולצת שריג כחולה ובלסטון חומות , השפרצתי בושם שמתי אודם וטיפה מייק אפ כיביתי את האורות וירדתי למטה אחרי 5 דקות היה צפצפוף , יצאתי החוצה נעלתי את הדלת ונכנסתי לאוטו , האמת שרעדתי מפחד , שיקשקתי בטירוץ , דניאל קלט ותפס את ידי מלטף אותה
"יהיה בסדר אני איתך!!"
כשהגענו יצאתי מהאוטו בצעדים איטיים מפחדת מהדבר הבא שיקרה , דניאל אסף אותי אליו בחיבוק והתקדמנו לכניסה
"שלום , אנחנו לד"ר בראון" אמר דניאל
"שבו מיד יקראו לכם" אמרה המזכירה
התיישבנו בדממה , ועמית רעדה במקצת , הורדתי את הז'קט שלי מניח עלייה ומחמם אותה עם הידיים
"עמית בוכבוט" קרא הרופא
היא הפנתה אליי מבט , תפסתי בפניה וליטפתי אותה
"הכל יהיה בסדר !! אנחנו ביחד בזה , לא יקרה כלום" ניסיתי להרגיע אותה , היא קמה ממני באיטיות ונכנסה פנימה

חצי שעה ,חצי שעה שהיא הפנים ואני לא יודע מה קורה, כבר התחרפנתח התחלתי לבעוט בדברים , לקלל , מה לא עשיתי
"דניאל לוי" קול קרא בשמי , זה היה ד"ר בראון התקדמתי אליו במהירות וחיכיתי שיפתח את פיו
"נווו" האצתי בו
"זה לא קל לספר דבר כזה"
"לספר מה?" צעקתי עצבני
"עמית היא .."
"היא מה ד"ר??" איבדתי את הסבלנות
"היא .."