“את הסיבה שהחיים שלי כבר לא אותם חיים” פרק 21

הבטתי בשעון וראיתי שהשעה חמישה לתשע , קמתי בזהירות מהמיטה כדי לא להעיר את עמית , לקחתי את הפלאפון שלי מהשידה והתקשרתי לבית החולים ..
"שלום , אפשר את ד"ר בראון?" שאלתי
"כן מיד אני אעביר אותך אליו .."
"שלום ד"ר בראון מדבר , במה אוכל לעזור?"
"ד"ר בראון , מדבר דניאל , ידיד של עמית , אני יודע שהיא אמורה להיות בבית חולים עוד 5 דקות , אבל היא ממש עייפה והיא כבר נרדמה בביתה .."
"אני מבין , אוקיי תודה שעידכנת , לילה טוב , רק תדאג שמחר בבוקר היא תחזור .."
"אין בעיה , תודה רבה ד"ר לילה טוב" הודיתי לי וניתקתי
"המממ דניאל מי זה היה?"
אויי כנראה הערתי אותה , איזה אהבל אני
"כלום יפה שלי , הכל בסדר תחזרי לישון"
"בוא תישן איתי"
"אני בא חיים שלי .."
עליתי למיטה מאחורייה וחיבקתי אותה חזק חזק , מקרב אותה אליי שחס וחלילה לא תיעלם לי פתאום כמו רוב פעמיים שקרו בחיים שלי .. ולאט לאט נרדמתי
בעככסססס , התעוררתי מקולות של קיא , פתחתי את עיניי ועמית לא הייתה לידי , רצתי מהר לשירותים ואספתי את שיערה מפנייה מלטף ברוך את גבה , פאקקק מה קורה לי אפעם לא ליטפתי מישהו בגב , תמיד דפקתי כאפות או בוקסים
"היי פיצית , למה לא הערת אותי ?"
"סתם לא רציתי להפריע לך .. תחזור לישון אני תכף אבוא"
"ניראלך בואי נשטוף לך ת'פנים , ואני ארד להכין לך כוס תה" שטפתי לה תפנים כמו ששוטפים לילדה קטנה , וייבשתי אותם בעזרת מגבת
"עכשיו תעלי למיטה אני תכף חוזר"
"דניאל" תפסה אותי עמית בידי ועצרה אותי מלרדת למטבח
"מה יש?" שאלתי לא מבין
"תודה"
"חחחח שטויות מה ישלך ? כולה תה"
"לא רק התה , אני מדברת על הכל , באמת שזה לא ברור מאליו"
"חחחחח משוגעת , זה בגלל שאני דואג לך ולא רוצה שיקרה לך משהו" צחקתי ונשקתי למצחה החם , היא חייכה חיוך קטן וירדתי למטה להכין לה תה .. בדרך חיפשתי מדחום , וכדור להורדת החום , עליתי למעלה וראיתי אותה שוכבת חצי רדומה
"פיצית קומי" היא התרוממה לישיבה הושטתי לה את המדחום
"בשביל מה?"
"כדי שתמדדי חום , עכשיו קדימה בלי להתווכח .."
היא נאנחה ודחפה את המדחום לפיה , אחרי כמה שניות המדחום ציפצף , הוצאתי אותו מפיה והסתכלתי 40.8
"עכשיו את מבינה למה ? יש לך 40 חום , קדימה תבלעי את הכדור הזה.." הגשתי לה את הכדור וכוס התה "רק תיזהרי התה עדיין חם"
"אחחחחח" כנראה שזה היה מאוחר מידי למה היא דפקה שם צעקהה
"למה לא אמרת קודם ?"
" אמרתי .. לא הקשבת"
"דניאלללל שורפת לי הלשון"
פתחתי לה תפה והתחלתי לעשות לה פווו
"באמת דניאל ? זה מה שיעזור?"
"לא יודע מאיפה לי .."
"אויש דביל , עזוב לא משנה .. יאללה לילה טוב"
"הפהפהפהפ לאן את חושבת שאת מסתובבת?" אמרתי וסיבבתי אותה בחזרה אליי מה שגרם לה לקפוץ
"אמאלההה משוגע ! מה ישלך?"
"שכחת משהו חמודה שלי"
"כן מה הפעם אדון מתוק?" שאלה ובתגובה כיווצתי שפתיים
"אוייי אתה כזה חמוד" אמרה וצבטה בלחיי
"אחחח עמית זה כואב , מה אני ניראלך איזה דובון אכפת לי?"
"אתה יותר שמן מדובון"
"תיזהרי לך עמית אני לא צוחק" אמרתי והתחלתי לדגדג אותה
"לל..אאא , דנננ…י.א..ל ישניייי..םםם פפפהההה" ובבת אחת הפסקתי לפני שרועי עושה ומקבל חררה ממה שקורה פה למה הוא לא בדיוק מודע לזה שאנחנו ביחד , טוב אנחנו כולה שעה ביחד בלחץ ..
"טוב טוב , יאללה לכי לישון , מחר בבוקר אני צריך להחזיר אותך לבית חולים , לילה טוב פיצית" נישקתי אותה נשיקה קטנה ועדינה וכיסיתי אותה טוב טוב בשמיכה שלא תתקרר ..היא לקחה את ידי ושילבה את אצבעתנו זו בזו , נרדמת אט אט .. היא כזאת שלווה שהיא ישנה , עדינה כזאת , והכי יפה שיש , היא כמו מלאך כולה זוהרת וזורחת , הדבר היפה שלי !! ואני יעשה הכל כדי שזה יישאר ככה , אני לא אתן לשום דבר להפריד בנינו , אפילו לא המוות !!!!

~עמית~
התעוררתי בבוקר לצידו של דניאל , הגבר שלי , המושלם שלי , שאלוהים יעזור לי נהייתי קיטשית בעכססס , הסתכלתי עליו ישן והוא פשוט מדהים , השפתיים הורדרדות והמלאות שלו שפוט דרשו לצרפת לו ת'חיים , אבל אני לא יעשה זאת כי מסכן עד שהוא נרדם בלילה בגללי , כל פעם קמתי להקיא והוא קם יחד איתי לא עוזב אותי אפילו לשנייה , ישבתי מולו ופשוט בהיתי בו
"תגידי את אוהבת לעשות את זה?" דניאל שאל בעיניים סגורות מה שהבהיל אותי וגרם לי לקפוץ
"את מה?" שיחקתי אותה תמימה
"לבהות באנשים ישנים סתם ככה"
"אני לא בוהה באנשים , אני בוהה בחבר שלי" אמרתי מתחנפת
"או או את זה אני אוהב , חבר שלך אה ?"
"תראה התחננתת , לא היה נעים לסרב"
"די פשוט תגידי שאני מושלם וחתיך ואת חולה לי על התחת"
"חח תגיד , הפופקורן טעים?"
"איזה פופקורן?" שאל לא מבין
"של הסרט שאתה חי בו" קרצתי וקמתי מהמיטה למקלחת לשטוף פנים , כשיצאתי דניאל עדיין היה באותה תנוחה ופה פעור בתדהמה עדיין לא מעכל מה שהלך כאן
"חחחחחחח צא צא מההלם , תמיד יש פעם ראשונה לכל דבר"
"אין בעיה עמית , 1-0"
"טוב נו אתה מתכוון לקום או מה?"
"למה לקום כיף לי ככה"
"אני יאחר לבית חולים!!" צעקתי והוא ישר נעמד דום ורץ למקלחת
"מה פתאום אל תאחרי" אמר מהמקלחת
בזמן הזה התלבשתי , שמתי טייץ שחור , חולצה ארוכה בצבע לבן עם הכיתוב just be you בשחור , צעיף שחור לבן , מגף לבן וכובע שחור , אספתי את שיערי לקוקו גבוה , שמתי אודם אדום טיפה מייק אפ וההייתי מוכנה
"קדימה דניאל" צעקתי לו מהחדר "אנחנו מאחרים" הוספתי
"אפחד לא מאחר" התפרץ לחדרי "קומי רגע" ביקש ממני
"למה ? מה יש ?"
"פשוט קומי בלי הרבה שאלות"
קמתי לעברו הוא שלח את ידו לשיערי ופיזר אותו
"זהו ככה הרבה יותר יפה לך"
"אבל אין לי יותר מידי שיער"
"אבל שקט , ככה הכי יפה , וככה אני אוהב"
"אופ בסדר" נאנחתי "טוב תתלבש בנתיים , אני למטה , להכין לך נס?"
"כן , 2 כפיות נס , ו3 כפיות סוכר , חצי כוס מים חמים והחצי השני חלב"
"כןן המפקד" הצדעתי
"משוחררת טירונית"
צחקתי לעצמו וירדתי למטה למטבח , הרתחתי את המים ושמתי כמו שהוא ביקש , 2 כפיות נס , ו3 כפיות סוכר , חצי כוס מים חמים , וחצי כוס חלב , והנס מוכן
"דנייאלללל נו רד כבר , הנס מוכן"
"אני בא" צעק מלמעלה בזמן שירד
"תודה לאל , לוקח לך יותר זמן ממני להתארגן"
"תמיד חשוב להראות טוב וחתיך"
"בשביל להוציא לבנות את העיניים??"
"אלא מה"
"טוב אז חכה שנייה , אני כבר באה" אמרתי ורצתי למעלה בחזרה לחדר .. רוצה להוציא לבנות את העיניים אין בעיה , אין בעיה בכלל .. החלפתי לחצאית מיני שחורה וירדתי למטה
"טוב יאללה זזנו?" שאלתי ודניאל ירק את כל הנס שלו לכיור
"מההה זהההה???"
"מה?" שאלתי תמימה
"לאן את הולכת ככה?"
"להוציא לבנים את העיניים"
"מה את אומרת ?? תחזרי תחזרי למעלה להחליף"
"תמיד חשוב להיראות טוב ויפה" החזרתי לו , חושב שהוא אלוף בעקיצות , אז הוא טועה אני אוכלת אותו בלי מלח
"טוב יאללה הבנו את העניין , החזרת לי עכשיו תעלי להחליף בחזרה לטייץ המעפן שלך , שגם הוא לא בא לי בטוב"
"לא לא חושבת , דווקא ממש יפה לי ככה , ואמרת בעצמך שהטייץ מעפן" עיצבנתי אותו עוד יותר
"את תישארי ככה בבית , באמא שלי אני לא צוחק"
"לא צריך , אני אלך לבד .. הסתדרתי ככה עד עכשיו"
"עמית אני סופר עד 3 .. 1 .. 2"
"3" קטעתי אותו ויצאתי החוצה , כוסאמאשלו מה הוא חושב לעצמו שהוא יחליט עליי , הוא מנסה לריב איתי ולעצבן אותי ובסוף אני לא יוצאת בסדר , עד שסופסוף השתנתי מהבחינה הזאת הוא רוצה לקחת לי את זה , אופפפ חבל לא הקשבתי לו , ממש קר בחוץ , כל הרגליים שלי צמרמורות , עשיתי אחורה פנה וצעדתי לכיוון הבית , מבחוץ שמעתי את דניאל מקלל
"סעמק ערס , מה עשיתי עכשיו ??"
נכנסתי לבית מתעלמת ממנו , עליתי לחדר ומתחת לחצאית שמתי את הטייץ , כיביתי את האור וירדתי למטה
"אווו עכשיו יותר טוב.." אמר
"תירגע זה ממש לא בגללך , זה בגלל שקר בחוץ"
"טוב קדימה אנחנו מאחרים"
"ישלך טעות , אני לא הולכת איתך .. אני הולכת לבד ביי" אמרתי ובאתי לפתוח את הדלת , אך ידו הגדולה של דניאל עצרה אותי , וואו איזה מגע מצמרר יש לו
"מה ישלך?"
"כלום" עניתי בקרירות
"למה את עושה את זה ככה ? אני כולה דואג לחברה שלי , לא רוצה לראות שבנים אחרים מסתכלים עלייך ומתחרמנים , וחוץ מזה שקר בחוץ"
" הקור זה סתם תירוץ שהבאת עכשיו , ודי תפסיק כבר אתה יודע שאני איתך , ואם אתה איתי אז לא יקרה לי כלום , אתה תשמור עליי לא ?" שאלתי ספק אומרת ספק שואלת
"כמו על החיים שלי" אמר ומשך אותי לחיבוק חם ואוהב ומנשק את ראשי .. זהו אני חושבת שאני מתאהבת בו !