בארון נעים, לא רוצה לצאת ממנו פרק 2

אני צריכה פורקן. אני צריכה דרך להשכיח מעצמי את זכר העיניים השחורות והעוצמתיות של הנערה. בעוד מוחי טרוד במחשבות צלצול הטלפון שלי נשמע.
אני עונה למרות רצוני לתת לשיר העצוב והיפה להמשיך להתנגן.
"האדססס!!!!" קול קורא. אני מצחקקת בניגוד לרצוני כשאני מבינה שזה חננאל, שכולם קוראים לו באם. הוא בן 20 עכשיו, גדול ממני בחמש שנים, ובכל זאת אני, הוא, יגאל, נופר (לוצי) ואנה יצרנו חבורה. לוצי עכשיו 18, אנה 17, ויגאל 20.
"היי באם," אני עונה וחיוך מתפרש על שפתיי.
"האדס תקשיבי. החבורה רוצים לצאת למועדון בעיר. אני חושב שעם הגובה שלך תוכלי להיכנס. רוצה?" לפני שאני מספיקה לענות הוא מוסיף בקול ערמומי:"זה מועדון בי סקסואל."
זה בדיוק מה שרציתי.
אם בסוף הלילה אני אבלה עם בחור או בחורה, זה לא משנה.
"כן כן כן כן כן באם אתה לא מבין כמה אני צריכה את זה עכשיו!!!!!" אני צורחת לטלפון.
"קיי משוגעת נאסוף אותך בתשע וחצי."
אני שומעת את החיוך בקולו.
אני נאנחת בדרמתיות ומגלגלת את עיניים למרות שהוא לא רואה.
"ביי!!" אני צועקת ומנתקת.
ואז, באנחת לאות של קשישה שמנסה להרים חפץ שנפל, אני מתיישבת להכין ש.ב, בידיעה שאחרת לא ייתנו לי לצאת.
כשהכל מסתיים (סוף סוף) אני יוצאת מהחדר ומביטה אל אמא.
"אימיק אני יכולה לצאת?" אני שואלת בתקווה.
"לאן?"
"לישון אצל נופר."
"אוקיי."
אני נכנסת לחדר ולוקחת תיק. לתוכו אני מכניסה ג'ינס שחור בגזרה גבוהה וגופייה לבנה עם מחשוף עמוק.
אני בוחרת לשים חזיית תחרה בצבע בורדו-דם ותחתונים תואמים. אני מכניסה לתיק נעלי עקב קלאסה נמוכות יחסית בצבע לבן שרבות לא מעיזות לנעול.
אני לובשת חולצה כחולה וטייץ שחור עם כפכפים ודוחסת בתיק מברשת שיניים ומשחה, גלולות למקרה שזה יהיה בן, פפר-ספריי, והרבה איפור.
כשהטלפון מורה על תשע עשרים וחמש אני מקפיצה לפה שלושה מסטיק מנטה שאליהם אני מכורה ויוצאת.
"ביי, נתראה מחר!" אני אומרת ומנשקת את לחייה של אמי התמימה.
באם יגאל לוצי ואנה מחכים לי באוטו.
כנמה גבות מתרוממות ואני יורה בהם מבט ארסי.
"מי גר הכי קרוב?"
"אני," יגאל אומר. ללא מילים נוספות באם נוסע אליו ואני נכנסת, מחליפה בגדים, מושחת על שפתיי שפתון מבריק וצלליות אקזוטיות ומסתוריות. אני מפזרת את שיערי בעל צבע הדבש המבלבל על כתפיי ושמה את הפפר-ספריי, הגלולות והטלפון בנרתיק קטן ויוצאת. כולם מחייכים בהערכה כשאני יוצאת ומתיישבת במושב האחורי ליד לוצי ואנה.
לוצי לובשת טייץ שחור מבריק ונעלי עקב שחורות עם חולצת בטן שחורה, ואנה לובשת חצאית ג'ינס בסגנון עיפרון עם חולצת בטן בצבע שמנת. לעזאזל היא כל כך יפה, עם העיניים הכחולות הכהות ושערה הבלונדיני עם קצוות כחולים ופס סגול.
כמה הייתי נותנת בשבילה.
באם נוסע למועדון ואנחנו יוצאים. בדרך כלל הסלקציה הכניסו אותנו מהר, היינו חבורה די יפה. באם בלונדיני עם שיער מלא ג'ל וגבוה. כל הבנים שהכרתי או שהיו הרבהההה יותר נמוכים ממני או הרבהההה יותר גבוהים.
יגאל ובאם היו ממש גבוהים.
ואני אומרת זאת מנקודת מבט של מטר שבעים וחמש לילדה בת 15, כיתה ח' סהכ.
ליגאל היו עיניים כחולות דומות לשל סופי ומבנה חסון וגבוה.
לאנשים סביבי היה קטע עם בלונד ועיניים כחולות. [זה לא נובע מחוסר מקוריות. אני מתארת ידידות וידידים שבמקרה נוטים לבהירות]
נכנסנו למועדון במהרה; כמה עפעופים מעיניי הירוקות, מעינייה החומות של לוצי ומעיניה הכחולות של אנה, וכן גם כמה עפעופים מהבנים.
כולנו לקחנו כמה שוטים של טקילה, ובמהרה מצאתי את עצמי בפינה עם נערה ג'ינג'ית יפה ושופעת מנשקת את צווארי.
כשעיניי שרפרפו בעונג פגשו בעיניים שחורות קפאתי.
היא.