בהתחלה, באמצע ובסוף.

בזמן האחרון כל לילה לפני השינה אני שמה את הראש על הכרית ואומרת "תודה".
היה לי חבר אהוב ויקר, שנתן בעבורי את העולם ומעבר לו.
אהבתי אותו בחזרה ונפרדנו באהבה גדולה והבנה.
היום, אחרי חצי שנה הוא חי עם לילך. אוהב אותה. מנהל איתה משק בית ומבטיח לה הבטחות גדולות.
כי כזה הוא, ממלא כל אחת באהבה עצומה.
היום אני כבר מבינה שהוא כזה, שכל התחלה אצלו היא עולם ומלואו, זיקוקים וניצוצות.
היום אני יודעת מה לילך תעבור בעוד שנה.
אני רואה הכל שקוף כמו מים צלולים.
כמו שהיינו שוחים באילת עם הדגים והכל היה בהיר וברור.
היום ברור לי שיצאתי עם הבחור האוהב בעולם. זה שאוהב מהלב. אוהב את כולן ומיד שיש תקופה קצת קשה שובר את הכלים ועובר הלאה.
זה ששלי נמצא אי שם. והוא יאהב אותי תמיד. ולא יהיה לי תחליף.
כי אני אהיה לו שם תמיד.
אולי יהיו לו אופציות אחרות, אבל תמיד הוא יבחר בי.
בהתחלה, באמצע ובסוף.