בובות – פרק 11
אולם התצוגה "באלמוג דוגמנות" המה אנשים, וכולם חיכו רק למישהי אחת..
אלמוג נכנסה בצעדים אלגנטיים לאולם שיערה אסוף על עורפה בפקעת הדוקה כמו תמיד ולבושה שמלה באורך הברך בירוק קרח.
"אלמוגי יקירה!" אסף התקרב לעברה כשחיוך ענק על פרצופו הוא נשק לשתי לחייה כנהוג ואלמוג הביטה סביב.
"שנתחיל?" שאלה , כולם הביטו בה בתמיהה.
"איך את רוצה להתחיל כשהדוגמנית לא נמצאת?" שאל אסף,מופתע.
"בדיוק התכוונו לשאול איפה ליאל לא מתאים לה לאחר כל כך.." אמרה מעצבת השיער בשקט..
דניאל התחיל להחוויר, אלמוג פנתה אליו
"דיברת עם אחותך דני?"
"לא, אני מתחיל לדאוג בחיים לא קרה שהיא לא דיברה איתי יותר משעתיים, מקסימום שלוש ולא דיברתי איתה מאתמול בצהריים..חשבתי שהיא עסוקה או משהו…"
אלמוג הרימה גבה … משהו מוזר קורה פה…
"גברתי, יש לך טלפון דחוף!"
פקידת הקבלה רצה לעבר אלמוג במהירות היא הייתה לחוצה ושיערה התפזר ולחייה היו סמוקות..
"מה קרה דבש?" אלמוג לקחה את הטלפון מידיה של דבש ..
היא החווירה עם הדקות והינהנה מזמן לזמן לבסוף אמרה "תודה" חפוזה וניתקה.
היא הביטה בעיניים הסקרניות של כל היושבים בחדר ונשמה עמוק..
"ליאל נחטפה"
כל האולם השתתק ונשמעה חבטה עמומה כשדניאל התעלף ונפל..
האיש האיום התקרב אליה כשחיוך זחוח על פניו, הוא הניח את שתי ידיו המזוהמות על גופה והחל להסיר את החולצה שלה, ליאל צרחה ונאבקה בו אבל זה לא עזר הוא היה חזק ממנה בהרבה, כשבא להסיר את החזייה שלה הדלת נפתחה בטריקה..
"אל תיגע בה!" נשמע קול מצווה והאיש הסתובב והחוויר והתרחק מליאל בבהלה..
ליאל נשמה עמוק ולבשה במהירות את חולצתה ועדיין לא הביטה בפני מצילה..
היא שמעה את האיש מתחנן על נפשו וממלמל דברי התנצלות..
רק אז היא הרימה את מבטה..
נשימתה נעתקה בגרונה..פייר…
"מה אתה עושה פה?" היא שאלה בזעזוע.
זוהר החנתה את המכונית, וגבריאל התכוון לצאת אך היא עצרה בעדו, היא הניחה יד על זרועו וחייכה אליו..
"אהובי.. אני..אני רק רציתי להגיד לך תודה,עלה..הזדמנות שנתת לי, לנו, לאהבה שלנו, ואתה תראה אחרי החופשה הזאת.. אתה תראה שנועדנו זה לזו..אני יודעת.."
זוהר השפילה את עיניה ונשקה לו בעדינות, גבריאל השתחרר ממנה בנימוס..
"אני.. אני אעשה את זה מהר שלא נאחר את הטיסה.."
הוא יצא מהאוטו במהירות ועלה במעלית למשרד שלו, הוא פתח את אחת מהמגירות בשידה שלו והציא את מה שהיה צריך,הוא העיף מבט במסך המחשב ומשהו תפס את עיניו:
" הותר לפרסום-דוגמנית העל ליאל גואטה הידועה בשם"המלאך" נחטפה אמש ,לכל מי שמחזיק בידיו מידע נא לפנות למשטרה, העוזר יזכה בפרס כספי"
גבריאל החזיק את הכיסא בחוזקה מחשש שמא ייפול הוא הרגיש זעם ורצון לנקום למי שהעיז לעשות דבר כזה למלאך..למלאך שלו אבל יותר מהכול, יותר מהכול הוא הרגיש פחד..פחד איום ונורא שמשהו יקרה לה..
באותו רגע לא היה אכפת לו מהטיסה לפריז, ומזוהר שמחכה באוטו, הוא היה חייב להציל אותה..את האהובה שלו.
ספיר התיישב על המיטה והתבונן בדמותה של אביטל הישנה, היא נראתה כמו מלאך ככה, שיערה האדום פזור על הכר,שמורות עיניה עצומות ונישמותיה השקטות והמתוקות ,הוא ראה את צחות עורה, כמה יפו פנייה..
הוא רצה לרכון לידה ולנשק כל סנטימטר מגופה המדהים..
ספיר נשם עמוקות ונשכב על המיטה שלו..
הוא חייב להפסיק לחשוב עלייה ככה, הוא חייב להפסיק לחשוב עלייה בכלל,שום דבר טוב לא ייצא מהתשוקה שלו למכשפה אדומת השיער הזו..
הוא עצם את עיניו וניסה להירדם, הוא שכב עוד שעות רבות ער וניסה לשכנע את עצמו לא לחשוב עלייה ..זה לא עזר.
השחר עלה וזוהר התעוררה מוקדם לפריז בזריחה..
היא קמה מהמיטה והתבוננה בחלון בעצב..
היא ראתה את השתקפות דמעותיה במראה וכמעט צרחה בזעם..
היא הייתה אמורה עכשיו להיות עם גבריאל..מחובקת במיטה עם אהוב ליבה, הוא היה אמור לעשות איתה אהבה אתמול בלילה לאורות פריז..
אבל לא.. גבריאל ירד מבוהל מהמשרד אתמול אמר לה שתיסע לפריז לבד, שהוא לא יכול.. שדברים השתנו..
זוהר נזכרה שוב ודמעות נוספות עלו בעיניה,
ליאל הייתה יותר חשובה ממנה, הוא עזב את החברה שלו מזה שלוש שנים בשבילה..כאילו מזה יעזור שהוא מחפש אותה..
זוהר אמרה לו שאם הוא לא בא עכשיו הוא יכול לשכוח ממנה לעד.. והוא הלך, כך סתם, אפילו לא ניסה לשכנע אותה..
"אני אנקום בך ליאל, אני נשבעת, אני אנקום בך על שלקחת את אהבת חיי!" היא צעקה וירדה על ברכייה…
תגובות (0)