בובות – פרק 5
זה היה יום בהיר יחסית לאמצע הסתיו..
אביטל מצאה את עצמה ערה במיטה הגדולה שלה בשעה שש בבוקר, מוקדם..
משום מה היא לא ישנה טוב הלילה, והדבר שהכי הטריד את מוחה זה למה היא לא מסוגלת להפסיק לחשוב על ספיר..
היא ניסתה לחזור לישון במשך כמה דקות ולבסוף התייאשה וקמה מהמיטה הרכה..
היא נתנה למים החמים לזרום עלייה ונרגעה, בוקר יפה..
היא לבשה גופיית ספורט לבנה ומכנסון אפור..
הכינה לעצמה קפה שחור וחזק כמו שהיא אוהבת, התיישבה בספה האדומה שלה והתבוננה בנוף הנשקף מהפנטהאוז שלה..
היא חייכה בהנאה , לקחה מגבת ואייפוד ויצאה לכיוון חדר הכושר..
חדר הכושר בבניין שלה היה מפואר וענק, והיא הייתה נהנית ללכת לשם לפעמים למרות שהתאמנה בקביעות יחד עם שאר הדוגמניות בחדר הכושר בחברה..אלמוג בהחלט דאגה שהן ישמרו על הגזרה.
כולן היו מחויבות להקשיב לאלמוג..אבל ליאל, ליאל זה סיפור אחר..
"המלאך" עשתה מה שהיא רצתה ומתי שרצתה, אלמוג העריצה אותה
כל הדוגמניות קינאו חוץ מאביטל ואביטל, ליאל הייתה החברה הכי טובה שלהן..
אביטל גיחכה לעצמה כשנכנסה בדלתות הזכוכית הגדולות של חדר הכושר…
היא הניחה את המגבת בפינה שמה את האוזניות ועלתה על אחד מההליכונים..
השיר האהוב עלייה התנגן באוזנייה ואביטל נהנתה מהאוויר של הבוקר, חדר הכושר היה כמעט מלא מרות השעה המוקדמת..
מבטה נתפס על מישהו בעל גוף חסון ושזוף, הוא עמדה בדיוק מול והרים את המשקולות בלי להסיר את מבטו ממנה…
היא חייכה חיוך קטן בקצה שפתייה והוא החזיר חיוך גדול במיוחד..
היא המשיכה להתאמן ואחרי כמה רגעים הוא התקרב אלייה..
"גפן, נעים מאוד יפהיפייה.." ניגש אלייה ולחץ את ידה..
אביטל חייכה. והורידה את האוזניות..
"אביטל..".. ענתה.
"ידעתי שזה יהיה יום יפה.." אמר גפן בעיניים בורקות..
אביטל צחקה..
ספיר התעורר במיטתה של בר די מוקדם בבוקר..
הוא זכר במעורפל את אירועי אמש..
הוא נישק אותה, והיא גררה אותו למיטה בחושניות..
הוא סירב, אמא שלו מחכה לו בסלון..
בר התפשטה , ומה לעשות הוא נכנע.. הוא בכל זאת גבר והיא בחורה מאוד יפה..
היא הייתה בתולה.
היכתה המחשבה המזעזעת בראשו..
בר הייתה מאותן בחורות תמימות והוא לקח את בתוליה ..
הוא ידע שהוא לא יהיה איתה שוב הבחורה הזו לא בשבילו..
ספיר היה מטורד.. זיווה אדם הזקנה תהרוג אותו אם תדע..
בר נשמה עמוק , הסתובבה והניחה זרוע אחת על חזהו..
ספיר עצם עיניים לעוד עשר דקות, ולבסוף קם מהמיטה..
הוא מיהר למקלחת בחדר הורוד והמגונדר של בר..
הוא שנא את זה.
אחרי מקלחת קצרה במים קפואים, הוא לבש את בגדיו במהירות..
ספיר העיף עליה מבט אחרון וחטוף ויצא מהחדר.
לא, שום דבר לא השתנה, לא היה לו שום רגש אלייה חוץ ממשיכה.
אף אחת אל עוררה בו אף פעם את הרגש שהאדמונית הכובשת עוררה בו.. אף אחת.
גם לא הנסיכה דיאנה.
אביטל התעוררה מאושרת מאי פעם הבוקר..
הפגישה אתמול הייתה מדהימה, מיכאל היה מקסים
והאווירה הייתה רומנטית ומדהימה.. תענוג.
הנשיקה בסוף הערב הייתה קינוח נפלא..
היא חייכה באושר כשנכנסה להתקלח..
היא לבשה שמלה מתוקה ורומנטית ולא יכלה להפסיק לחייך..
הפלאפון שלה הודיע על הודעה חדשה והיא רצה לבדוק..
סביר להניח שזה ליאל או אביטל אבל יכול להיות שזה מיכאל..
היא קראה וחיוך גדול יותר ויותר התפשט על פנייה..
" בוקר טוב אהובה, הייתי רוצה להיפגש לארוחת בוקר.. תודיעי לי.."
מיכאל.
אביטל כתבה במהירות שהיא תשמח ושלחה את התשובה..
"תספרי עד מאה ואני שם.." שלח לה בחזרה והיא צחקה..
אחרי עשר דקות הוא צילצל והיא ירדה..
אביטל נכנסה למכונית הספורט שלו עם חיוך קורן..
הוא נתן הל נשיקה קטנה ומתוקה על השפתיים..
"בוקר נפלא יקירה.." אמר לה מיכאל..
"בקור טוב.." ענתה אביטל והסמיקה מעט..
הם נסעו כעשר דקות ועצרו ליד מסעדה כפרית נחמדה וקטנה.
מיכאל הזמין שתי ארוחות בוקר וחיך אלייה..
" למעשה חוץ מזה שרציתי לראות אותך רציתי להציע לך משהו.." אמר מיכאל והניח יד מלטפת על ידה..
"אני יודע שאת עובדת באלמוג לוי אצל אלמוג, אבל אני בעצמי סוכן דוגמניות.." אמר מיכאל בנימה עניינית..
אביטל הנהנה..
"ומה רצית להציע לי?" שאלה..
הם נקטעו כשמלצרית צעירה הניחה את ההזמנה שלהם על השולחן..
אביטל לגמה ממיץ התפוזים והביטה בו..
"אני רוצה שתדגמני אצלי.. אני ידוע שאצל אלמוג את רק מלבישה.." אמר מיכאל בתקווה שתסכים..
אביטל הייתה המומה..
"אני.. אני לא יודעת מה להגיד לך מיכאל.."
היא אמרה בגמגום..
"אביטלי, את מוצאת חן בעיניי מאוד, מאוד!, אני חושב שאת מדהימה ואני רוצה שתהיי הדוגמנית הראשית אצלי, אני מבטיח לך שתגיעי הרבה יותר רחוק אצלי מאשר כמלבישה אצל אלמוג.." אמר..
"במיוחד אם את החברה של הבוס.." הוסיף בחיוך שובב..
אביטל השפילה את מבטה..
"אני, אני אחזיר לך תשובה אחר כך מיכאל, אני לא יודעת להגיד לך עכשיו יהיה לי מאוד קשה לעזוב שם "
מיכאל הנהן בהבנה.. והם חזרו לארוחת הבוקר שלהם..
ליאל התעוררה במיטתו של ליב…
הוא עדיין ישן והיא כרכה את הסדין לגופה וקמה מהמיטה..
ליאל הסיטה את הוילונות והתבוננה בנוף המקסים שנשקף מהחלון..
היא הייתה מאושרת לצידו של ליבי, באמת מאושרת..
הוא פינק אותה ונתן לה את ליבו, והיא אהבה אותו..
היא חייכה באושר ולבשה את הכותונת שהייתה זרוקה על הרצפה..
אחרי שהתקלחה היא נכנסה למטבח והכינה לעצמה שוקו, כמו שהיא אוהבת.
היא רצתה לבשל לליבי ארוחת בוקר ומרץ מילא אותה..
אחרי שניסתה להכין חביתה , ויצא לה עיסה מוזרה היא הבינה שהיא טובה בללכת על המסלול אבל בישול זה מחוץ לתחום שלה..
היא פתחה ספר טלפונים וחיפשה מסעדה טובה..
אחרי שמצאה חייגה והזמינה ארוחת בוקר מלאה..
היא חייכה, מרוצה..
ליבי עדיין ישן כשהארוחה הגיעה..
היא ערכה את הכול על צלחות וזרקה את הקופסאות לפח…
ליאל רצה לחדרו של ליבי והעירה אותו בנשיקות..
"בוקר טוב נסיכה שלי.." אמר בחיוך והיא הריצה אותו למטבח..
"אני הכנתי!" אמרה ליאל והצביעה על הארוחה הפנטסטית..
"אני כבר בא" אמר ליבי בחיוך..
אחרי חמש דקות הוא חזר למטבח ..
ליבי התמוגג מהאוכל..
"אני לא יודע איך זכיתי באישה כזאת מושלמת.." אמר ליבי ברצינות..
ליאל חייכה והדביקה לו נשיקה על השפתיים..
הוא קם כדי לקחת כוס ופתח את הפח..
ליבי צחק לעצמו..
"ליאלי.." אמר בקול מלגלג והצביע על הקופסאות..
ליאל הסמיקה..
"אז מה.." אמרה בקול תינוקי..
ליבי צחק וחיבק אותה
כן, היא אוהבת אותו.. ליבי הוא בהחלט הגבר שלה.
גבריאל התעורר מאוחר בבוקר וידע שהיום הוא חייב לעשות את זה..
הוא חייב לגמור עם זוהר
הוא כבר תקופה ארוכה לא מרגיש אליה כמעט כלום, כבר תקופה ארוכה המוח שלו מלא במחשבות עלייה.. על "המלאך"..אסור לו לשחק בזוהר יותר, הגיע הזמן שייפרדו.
בכל מקרה הוא לא רואה אותה יותר, וכבר לא מתקשר..
הוא התקשר לבוס והודיע שיאחר..
גבריאל לקח את מפתחות המכונית ויצא מהר מהבית..
הוא נסע רגוע לבית הגן של זוהר, וכשהגיע מצא אותה יושבת בגינה הפורחת שלה..
היא חייכה באושר למראהו, גבריאל החזיר חיוך מאולץ..
הוא הבחין שעיניה אדומות ונפחות מבכי, הוא ציער אותה.. היא הייתה טובה זוהר .
הוא לא רצה לגרום לה כאב..
"גבי.. אהובי.." היא קראה לו מיהרה לעברו..
זוהר קפצה לזרועתיו והוא חיבק אותה..
זה יהיה קשה לעזוב אותה כשהיא ככה..
"זוהר.. אנחנו צריכים לדבר.." הוא אמר והיא הביטה בפניו , מעיניה נשקף עצב אמיתי..
" שב.." לחשה וישבה על ספסל העץ שהיה שם..
" תשמעי זוהר.. קשה לי להגיד את זה.. אני .. אני.. חושב שהגיע הזמן שניפרד.." הוא אמר והשתדל לא להסתכל בעיניה..
מעניה של זוהר זלגו דמעות..
"גבי.. תקשיב לי.." לחשה והרימה את מבטו..
" זוהר.. באמת.. זה נגמר.." אמר .. הוא לא רצה לפגוע בה..
"גבי.. בבקשה אני אוהבת אותך.. היחידי שאני אוהבת.. בבקשה.." התחננה..
"זוהר.. אני .. אני מרגיש זה נגמר.." אמר שוב..
"אתה החיים שלי.. תן לי הזדמנות מותק.. תן לי הזדמנות .. אנא"
היא חיבקה אותו חזק..
הוא הסתכל בעיניה , ונכנע…
"זוהר.."…. הוא התחיל ועצר
אין לו סיכוי עם ליאל," המלאך" אוהבת מישהו אחר..
תגובות (0)