בובות – פרק 9

היא נכנסה לחדר ההלבשה הקטן וטרקה את הדלת, זורקת את התיק הגדול על הרצפה.
היא הטיחה את משקפי השמש השחורים בקיר
וקרסה על הרצפה..
הדמעות לא פסקו מלזלוג מעיניה..
הכאב בלב היה מוחשי, התסכול היה עצום מכדי להכיל
בפעם הראשונה בחייה , בפעם הראשונה בכל 22 שנותיה
היא הייתה מאוהבת, באמת מאוהבת…
ובמי?!
באיש שבכלל לא רוצה להעיף מה מבט, שדוחה את המגע שלה -אותה, שהיא מגעילה אותו..
שנסע עכשיו למי יודע כמה זמן!
היא לא יכלה להפסיק לבכות, היא פרקה את הכאב העצום הזה שיושב על ליבה כל הזמן הזה.
היא לא קמה מהרצפה, היא פשוט ישבה שם ולא זזה, אולי דקה, אולי שעה
היא לא באמת ידעה..
לפתע הדלת נפתחה..
אביטל לא רצתה להרים את מבטה, לא היה אכפת לה..
אבל היא שמעה את הקול שאהבה כל כך.. וידעה שליאל תחבק אותה.
ולא תשאל יותר מדי שאלות מעצבנות..
והיא צדקה,ליאל ראתה את אביטל ורכנה אליה
היא חיבקה אותה עד שנרגעה..
"את בסדר טול?" שאלה בדאגה..
אביטל רק חיבקה אותה חזק יותר..
לאחר שנרגעה ליאל הרפתה מעט והתיישבה לצידה..
"את רוצה לספר לי..?" שאלה בשקט..
אביטל הינהנה..
"את יודעת שכן, את החברה הכי טובה שלי בכל העולם..והאדם השני שאני הכי סומכת עליו" אמרה אביטל ברצינות..
"ומי הראשון..?" שאלה ליאל בצחוק והרימה גבה
"גבי, אחי" אמרה אביטל ואהבתה אליו ניכרה במבטה
לפתע ליאל הוכתה בזיכרון.. מה קרה אתמול, במסעדה..
הרגע הכי מדהים בכל חייה.
אלוקים, זה היה מפחיד אפילו להודות בזה…
"קרה משהו?"
אביטל ראתה את ליאל בוהה בחולמנות..
"לא כלום.."
אביטל נשמה עמוק וסיפרה לליאל את כל מה שקרה..
כשהגיעה לפרטים היא הסמיקה עמוק והעדיפה שלא לספר כמה היא רצתה אותו וכמה ערגה אליו..
היא חשבה שהוא נגעל ממנה, שהיא דוחה אותו..
לו ידעה כמה טעתה..

ספיר ישב צמוד לחלון והביט על הנוף עוצר הנשימה שנשקף משם..
דייייי! הוא רצה לצרוח..
נמאס , נמאס לו לחשוב עלייה, נמאס לו לדמיין אותה בזרועותיו, נמאס לו!
בחיים לא קרה לו כזה דבר, הוא בחיים לא איבד שליטה..
הוא הרגיש פתאום משב ריח נשי והפנה את ראשו..
לצידו התיישבה בלונדינית יפיפיה..
עינים ירוקות ענקיות, שפתיים אדומות כמו אש ומבט סקסי כזה..
אם היה רואה אותה לפני חודשיים היה אומר שהיא מדהימה
אבל לא, עכשיו הוא חושב שהיא סתם אישה יפה, מדהימה יש רק אחת..
אביטל.
אבל אולי.. אולי עכשיו הוא ימצא תרופה למחלה שלו..
היא שלחה לו חיוך שובב והוא החזיר בחזרה..
ספיר לוי חזר למשחק..

היא נאנחה והתגלגלה הצידה מרימה את הסדין כדי להסתיר את גופה..
הגבר ששכב לידה היה מרוצה וחייך אליה..
"היה מדהים ילדונת.." הוא נתן לה נשיקה בבסיס צווארה ושכב על צידו מסתכל עלייה..
"מאמי, רציתי לבקש משהו.." ורק בגלל זה היא שכבה איתו עכשיו בלי הפסקה יודעת שהוא ימלא את רצונה לאחר מכן..
"מה שתרצי חיה סקסית קטנה שלי.." הוא חייך והיא ליטפה את חזהו..
"אני רוצה שתהרוג את ליאל!" היא הפנתה אליו את עיניה הירוקות
וציפתה לתגובה..

אלמוג ישבה דרוכה ליד מכשיר הטלפון, מחכה לשיחה, ומפחדת ממנה פחד מוות..
לבסוף הצלצול הצורם של הטלפון נשמע והיא ענתה במהירות מנסה לשמור על קול יציב..
"אלמוג דוגמנות" אמרה בקולה הקשה..
גיחוך נשמע מהעבר השני של הקו..
"בחייך.. אלמוגי.. איתי את משחקת משחקי כבוד?"
הקול האכזר נשמע ציני ומלגלג…
"טל! נמאס לי כבר איני חייבת לך דבר.. הפסק כבר לנצל אותי כך, אינך מתבייש?" קולה רעד מעט, והוא חש בזאת..
"את רועדת אלמוגי.. תירגעי.. ואם את לא רוצה שהעבר המפוקפק שלך ייצא לעיתונות העולמית.. כדאי שתמשיכי בהסדר שלנו." הקול האכזר כבר לא נשמע ציני הוא פשוט חזר להיות אכזר..ומאיים..
היא נשמה עמוק וניסתה להתייצב..
"כמה אתה רוצה?"
"100 אלף ,מחר בחשבון, שיהיה לך ערב נפלא אלמוג.."
הוא ניתק.
אלמוג נשמע עמוק שוב, היא הייתה בטוחה שעורה חיוור כסוד, והיא יכלה להרגיש את דפיקות ליבה המואצות..
דניאל נכנס למשרדה באותו רגע בידו האחת כמה סקיצות של שמלות ובידו השנייה שתי כוסות קפוצ'ינו..
"אלמוגי.. את בסדר?" הוא נבהל למראה עורה החיוור והניח את הדברים על השולחן..
היא הכריחה את עצמה לחייך..
"בסדר, דני יקירי, בוא שב"
"הבאתי לך קפה.. שתי זה יעשה לך טוב"
הוא הגיש לה את הכוס והיא לגמה באיטיות..
"דל שומן?" שאלה בהרמת גבה..
"דה!" אמר דניאל והתיישב על השולחן..
"אוי גאד, אלמוגי, אביטל יצאה מעלפת בקטלוג של פייר!" הוא הניח לפנייה כמה תמונות והיא בחנה אותן..
"יפהיפיה כתמיד..הבאת את השמלות?"
דניאל הינהן ופרש אותן לפנייה..
אחרי עשר דקות הם יצאו כדי לבשר לכולם את הבשורה…