בין המילים

היא נפלה לאט, שודדה לרגליו.
ליבה החל להכיל רגש מוזר…משהו שמזמן לא הרגישה וממש לא בעוצמות כאלו.
ניסו להזהיר אותה לפני, אך היא חשבה שהיא חסינה, ובטח שממנו.
הוא הילד שמנסה להשתנות ממסיבה למסיבה הוא מנסה למצוא את עצמו, מהחברים כמו אחים הוא לא יודע איך להתרחק.
לא היה לו מושג מה הלב שלו רוצה, לאן הוא נמשך בסתר, בלי שדעתו תשים לב.
הוא לא ידע שהוא יקשר אליה בצורה כזאת, שהוא ילמד לאהוב אותה.
וכל הבנות היפות שמסביבו מבלבלות אותו, העבר הלא כל כך רחוק משאיר בו כתמים, כתמים שהוא מנסה עכשיו לזכך…ולהשאיר מהם מעט כדי שייזהר.
הוא לא הבחין איך היא חודרת אליו עם כל מילה ומילה שהחליפו ביניהם…בין שלום ברחוב, בין ההודעות, בין השורות.
והיא לא רצתה, לא רצתה אותו, ניסתה להכחיש כל רגש…
לאט לאט היא הצליחה להפסיק אצלו את התמכרות לסיגריות, לאט לאט…להוריד את ההספקה היומית, אך היא לא שמה לב שהיא רק הגבירה את ההתמכרות, התמכרות אחרת…ההתמכרות אליה.
והיא קראה לו ערס, והוא קרא לה בלונדינית,
אך בין המילים, הם ניסו להעביר משהו אחר…משהו עמוק יותר שנמצא במבוכים שבלב שלהם.
הוא ניסה לגרום לה להיות מאושרת, אך היא לא נתנה לעצמה להאמין,
שבין כל בילויים, בין כל החברים, בין כל הבחורות,
הוא מחכה לרגע שבו יגיע לביתו,
לקצת שקט,
לרגע שבו יוכל לדבר איתה,
והיא תשיב לו את החיים.