בסך הכל אנחנו בני אדם- פרק 7.

פרק 7-
מנקודת המבט של צ׳אד-
הכנתי לי ביצת עין על הבוקר, התעוררתי רעב ומלא אדרנלין. יש לי תחושה טובה לגבי היום.
״בוקר טוב״ האנה התקדמה לכיווני. הבטתי בה בזמן שהפכתי את הביצה. יום טוב היום.
״איך את מרגישה?״ שאלתי בחיוך. היא הביטה במחבת והתקדמה אליי.
״טוב, אבל אני ארגיש יותר טוב אם תכין גם לי את זה״ היא אמרה בחיוך והסתכלה עליי.
״עליי״ אמרתי.
״תודה מתוק״ היא אמרה ופתחה את המקרר.
״למה כל המקרר מלא באלכוהול?״ היא מלמלה בעצבנות. צחקתי.
״שמח שהתאוששת, תתרחקי מהשתייה שלי״ ת׳ור התקרב אלינו והוציא מהמקרר בירה. הבטתי בהאנה מגלגלת עיניים ומתיישבת ליד הדלפק. שמתי את הביצה בצלחת והתקדמתי אליה.
״בתיאבון האן״ אמרתי לה.
״תודה״ היא אמרה בחיוך והתחילה לאכול.
״ת׳ור״ היא קראה לו כשהוא התקדם למעלית.
״תודה על אתמול״ היא אמרה לו. הסתכלתי עליהם, שובר עוד ביצה אל המחבת.
״על מה?״ הוא שאל אותה בגיחוך.
״על הדאגה המפתיעה, זה לא מובן מאליו״ היא אמרה לו. נאנחתי וחזרתי למחבת, מבין שיש כאן משהו מעבר ל׳תודה׳.
״אוקיי״ הוא אמר. כיווצתי את הגבות והבטתי חזרה בהאנה, שנשארה עומדת לבד ליד המעלית. ׳אוקיי׳, אין בן אדם שמתאים לו יותר מת׳ור להגיד את זה כשמודים לו.

מנקודת המבט של האנה-
אוקיי? אוקיי?! בן זונה, אני מודה לך פה, תגיד ׳מתי שתרצי׳, תגיד ׳אנחנו פרטנרים, זה חובה׳, תגיד משהו, מה זה ׳אוקיי׳?!
נשמתי עמוק וחזרתי לביצת עין שלי.
״בוקר טוב חבריי המרגלים״ דילן יצא מהמעלית והתקדם אלינו בחיוך.
״ברוס! עוד אחד כזה״ הוא הוסיף והתיישב מולי.
״בן אדם רוצה להכין לעצמו חביתה בסוף מכין ארוחת בוקר לכל הבית, בוקר טוב לי״ צ׳אד אמר. גיחכתי והסתובבתי אליו.
״זה למטרה טובה, צריך אנרגיה היום״ אמרתי.
״מה יש היום?״ דילן שאל אותי. הסתכלתי עליו בתדהמה.
״הפסטיבל השנתי של מיאמי! מלא מסיבות, מלא כיף״ אמרתי בחיוך. ״תרגום בשבילכם- מלא בחורות״ הוספתי. דילן חייך.
״בבקשה נודניק״ צ׳אד הביא לדילן את הביצת עין השנייה שהכין.
״תכין מהר, אליסון התעוררה לפני כמה דקות״ דילן אמר. צחקתי.
״לשים סטופר?״ שאלתי.
״תתרכזו באוכל שלכם ואל תפריעו לי, תודה״ צ׳אד אמר.
״אז היום בערב יוצאים כן?״ שאלתי את דילן.
״סגור״ הוא אמר בחיוך.
״אני מריחה ביצי עין??״ שמעתי את הקול של אליסון, ודילן התפוצץ מצחוק.
״אל תתחילי אפילו אליסון!!״ צ׳אד הרים את הקול.
״לחדר, כולם״ ת׳ור אמר ולקח מהצלחת של דילן חתיכה.
״תן שנייה לאכול ת׳..״
״לחדר ברוס״ ת׳ור קטע את צ׳אד. צחקתי והסתכלתי על צ׳אד.
״ישר אחרי השיחה אני מכינה לך ביצת עין״ אמרתי לו.
״חסר לך שלא״ הוא אמר, ונכנסנו לחדר.

״אוקיי, לפני חצי שעה פרץ לסופר באזור פסיכופת, שבעים ושישה בני ערובה, יש לו נשק ופצצה שהוא מברבר עליה בלי סוף״
״מה הוא רוצה?״ אליסון שאלה את ת׳ור.
״הוא צנוע. להיכנס למוסד ולקחת את סודות המדינה וחמישים מיליון דולר״ הוא אמר.
״לא מבין למה אנשים כאלה לא הולכים כבר על מיליארד, טיפשים״ דילן מלמל.
״לך תשדוד סופר״ אמרתי לו.
״שוקל את זה בחיוב״ הוא ענה בחיוך.
״אפשר ריכוז?״ ת׳ור התעצבן. חזרתי להקשיב לו.
״ברוס, קח איתך את אליסון לסופר הזה, תהיו מצוידים במצלמות מיניאטוריות, תחפשו פתחים נטושים ותיכנסו דרך זה. אליסון, תשימי לך צמר בבטן וקחי איזה משהו מהמקרר, תנסו להתאקלם שם כאילו אתם עוד זוג שבוי שהאישה בהיריון״ הוא אמר.
״ליצן, אתה הולך לכניסה, חמוש, ברגע שאתה רואה שקורה משהו תיכנס ותפציץ אותו, יש לנו אישור להרוג אותו״ ת׳ור הורה.
״אני אהיה פה במשרד, אצפה במצלמות, אעביר אליכם מידע עם האוזניות האל..״
״ומה איתי בדיוק?״ קטעתי בתדהמה את החלוקת תפקידים.
״אתמול היית חולה מתה ילדה..״
״אתה לא רציני!״ הרמתי את הקול. הוא הסתכל עליי.
״האן יכולה לבוא איתי..״
״לא״ הוא עצר את הרעיון של דילן. ״אני אבוא איתך, את תישארי ותתצפתי, הקפטן אמר לי לא לתת לך משהו פיזי כשאת לא במאה אחוז שלך..״
״אני במאתיים אחוז ת׳ור, אני מרגישה לגמרי מצוין..״
״נתתי לך תפקיד לא? את יושבת במשרד שלנו, מעבירה מידע לקפטן ובמקרה הצורך אומרת לנו לסגת. קדימה, לעבודה״ הוא אמר והביא לצ׳אד אקדח. נאנחתי וראיתי את כולם יוצאים מהחדר.
״אני שמעתי אותו מדבר עם הקפטן, הוא לא עשה את זה בכוונה הפעם״ אלי אמרה לי.
״בסדר, בהצלחה״ אמרתי לה בשקט. היא הנהנה ויצאה מהמשרד. איזה כיף.

מנקודת המבט של דילן-
אני ות׳ור צפינו במתרחש בסופר מאיזה תחנת דלק קרובה. היו שם שלושה בחורים חמושים עם כובעי גרב שחורים. לא יכולנו לעשות כלום עד שצ׳אד ואליסון לא היו מראים נוכחות .
״תגיד, בן כמה אתה?״ שאלתי את ת׳ור. הוא הסתכל עליי בזלזול וחזר להביט בסופר.
״תתרכז בעבודה שלך״
״מתרכז מתרכז, סתם מנסה לבדר את השהות פה. מסריח פה ממש״
״בא לך שנתצפת בחנות בשמים פרינססה?״ הוא שאל.
״האמת שאני אשמח, את האקסית שלי פגשתי בחנות למו..״
״סתום, הם נכנסו!״ הוא קטע אותי. קפצתי ולקחתי את המשקפת.
״פאק היא ממש נראית בהיריון״ מלמלתי.
״חד הבחנה״ הוא עקץ.
״בגלל זה אני פה..״
״ליצן תפסיק לדבר, תתחיל להתרכז״ הוא אמר ונאנח. גלגלתי עיניים. פוץ.
״זה הגיוני שהיא יפייפיה גם עם עוד חמש עשרה קילו?״ מלמלתי כשהבטתי באליסון מחובקת על ידי צ׳אד, מחזיקה בבטנה ההיריונית המזויפת.
״בנים תקשיבו, דיברתי עם מפכל המשטרה, הוא הולך להגיד עם איזה רמקול שאנחנו מוכנים להביא פשרה אם הוא ישחרר את ההיריונית. אליסון. אני מאמינה שזה יגרום לאחד מהם לשים לב אליה יותר, ואם הם ישמעו שהם מוקפים הם יאחזו בה. אתם בינתיים מתקרבים לאחד החלונות ופותחים אותו. בתקווה שזה יקרה, אני אספור עד שלוש וכל אחד מכם יורה באחד מהם ברגל, ובמקביל אלי תשתמש באולר. מקובל עליכם?״ האן שאלה. הבטתי בת׳ור שהנהן.
״קיבלנו האן״ אמרתי.
״מעולה, בהצלחה דיל״ היא אמרה. ת׳ור גיחך.
״יפה ילדה״ ת׳ור מלמל והטעין את האקדח שלו.
״שלך טעון?״ הוא שאל.
״יותר מתמיד״ מלמלתי.

מנקודת המבט של צ׳אד-
הגענו הביתה. האן פתחה לנו את הדלת וקפצה עליי בחיבוק. לא הייתי מוכן לקבלת פנים כזאת.
״חשבתי שהכל יתפקשש, איזה מזל שאתה קיים״ היא מלמלה בחיוך. הקפתי את גבה בחוזקה בידיי.
״הרעיון היה שלך לא?״ שאלתי בחיוך. היא התנתקה ממני. אל תתנתקי!
״דילן…״
״עזבו אותי״ הוא מלמל והלך למעלית.
״תני לו ספייס, הוא כועס על עצמו״ אמרתי לה.
״בסך הכל עבודה יפה ילדה״ ת׳ור אמר להאנה.
״בסך הכל עבודה סבירה ת׳ור״ היא החזירה. גיחכתי והשפלתי את ראשי.
״עבודה מעולה צ׳אד״ הוא אמר בהתגרות.
״תודה גבר״ אמרתי לו. הוא הנהן והלך למקרר. הסתכלתי עליה.
״אני יכול לדבר איתך רגע?״ שאלתי אותה בשקט. אני לא יכול יותר, היא מדהימה אותי.
״הפעולה שאנחנו עושים עכשיו היא לא דיבור?״ היא שאלה בחיוך.
״זה לא בדיוק סוג הדיבור שאני צריך״ אמרתי. היא הביטה בעיניי.
״אוקיי, בוא למרפסת״ היא אמרה בשקט והתקדמה למרפסת שליד הסלון.

״מה קורה?״ היא שאלה. הבטתי בה וסגרתי את הדלת שמפרידה בינינו לבין ת׳ור שמשתכר במטבח.
״אני.. אני לא באמת יודע״ הודיתי בפניה. היא בחנה את פניי, ידעתי שאני נראה לחוץ. אני רוצה את הבחורה הזאת. אני יודע שהיא פרטנרית לעבודה, ושאנחנו כל היום בתחת אחד של השנייה וזה מסוכן לערבב יחסים עם עבודה.. אבל אני לא מסוגל יותר.
״מה אתה לא יודע?״ היא שאלה. שתקתי והסתכלתי על שפתיה, מפחד מהתגובה שלה.
״מה לעשות איתך״ מלמלתי ונישקתי אותה.