גל ודניאל – פרק 10

~מנקודת המבט של דניאל~

גל: ״ביי..״ ~היא אמרה ביובש והסתובבה ללכת אבל אחזתי בידה וסובבתי אותה אליי ככה שהיינו במרחק של נגיעה ולאפחד אין מושג כמה שהלב שלי דפק באותו רגע…~

~מנקודת המבט של גל~

~הסתובבתי ללכת ואז הוא תפס בידי וסובב אותי חזרה אליו אבל הפעם זה ממרחק של נגיעה , הרגשתי את הלב שלי דופק במהירות ונראה לי שהוא עוד שנייה יצא מהמקום.
הבטנו אחד בשני לכמה רגעים.
רציתי לנשק אותו אני מודה , אבל..אני לא יודעת מי הוא , אני בכלל לא יודעת מה היחס שלו לבחורות..מי הוא , מה הבפנים של האדם הזה , מה מסתתר מאחורי כל כמויות היופי שלו…~
דניאל: ״מה יש לך?״ ~הוא שאל כשאנחנו עוד קרובים והוא הזיז את קצוות הפוני שלי שארך כבר למאוחרי האוזן והמגע שלו , אוי המגע שלו…העביר בי צמרמורת שלא רציתי שתיפסק..~
אני: ״מה שאין לך..״ ~אמרתי ביובש , שחררתי בכוח את ידי מידו ודחפתי אותו מהחזה שלו בשביל שיתרחק ממני , לפני שאני אעשה משהו שלא תהיו לו שליטה..~
דניאל: ״למה את ככה?״
אני: ״איך ככה?״
דניאל: ״מייבשת..״ ~הוא ענה ברוגע והצמיד אותי אליו מהמותניים וליטף את הלחי שלי וואי הגוף שלי מלא בצמרמורות מטורפות ונעימות..~
אני: ״זה מגיע לך..״ ~עניתי והורדתי את ידו שהייתה מונחת על מותני ואת ידו שליטפה את הלחי שלי והלכתי או יותר נכון ברחתי בלי שהוא יספיק לעשות משהו..~
ליאור: ״מזה כמה זמן את שותה יא גמל?!״
אני: ״תשרדי כפרה תשרדי..״ ~אמרתי וגיחכתי למראה פרצופה המעוצבן.~

~מנקודת המבט של דניאל~

~כוסעמק! למה?! למה היא חייבת להיות כזאתי מושלמת?! למה..?!! מה עשיתי לה שהיא מפתה אותי ככה..?
כן אני עדיין מדבר על גל! סעמק…לא יודע מה עובר עלי כשאני רק נושם לידה! זה כאילו הציתו את כל גופי באש מלאה בצמרמורות נעימה!!! רק אלוהים יכול להבין אותי עכשיו…
צילמתי אצל המזכירה את הדפים שהמורה ביקשה וחזרתי לכיתה לעוד רבע שעה של שיעמום…(למרות שאני שולט בחומר).~
ניקול: ״רועי! דניאל! חכו לי רגע..״ ~היא צעקה ונופפה לנו מרחוק עם הקול הציפצופי שלה בזמן שהיא מתקדמת לכיוונינו..איך אין לי כוח אליה עכשיו…~
ניקול: ״מה…אעאעאעאעא…..״ ~היא צרחה כי מישהו יותר נכון מישהי משכה לה בשיערות והוזיזה אותה אחורה ומי זאת הייתה אם לא שיר..~
שיר: ״מה קורה?״ ~היא שאלה ואנחנו המשכנו ללכת כאילו כלום לא קרה..~
אני: ״סבבה…תגידי אמממ…ג..״
שיר: ״גל תיכף בא חמוד…״ ~היא אמרה והיא ורועי גיחכו~
אני: ״מצחיק..״ ~אמרתי בציניות ועשיתי פרצוף ציני.~
גל: ״היי…סליחה שחיכתם לנו , פשוט מישהי פה הייתה צריכה להיפרד כמו שצריך מחבר שלה..״ ~היא אמרה כשהיא וליאור באו אחרי חמש דקות והיא הדגישה את ה'מישהי'. דיי איזה מושלמת…טוב יאללה דניאל סתם אחת..~
רועי: ״אההה…גברת ליאור היקרה מה אמרנו.?״
ליאור ורועי: ״לא לתת לאופק להסית את דעתי מדברים חשובים..״ ~ליאור חזרה אחרי רועי בייאוש וגילגלה עיניים~
ליאור: ״כן , כן..שמענו את זה כבר..״ ~היא אמרה בקול מזלזל~
רועי: ״ליאור!״ ~הוא אמר בקול מזהיר~
ליאור: ״בסדר.!״ ~היא אמרה בעצבים~
אני: ״טוב נזוז?״
רועי: ״יאללה..״ ~הוא אמר בשם כולם והתקדמנו לכיוון היציאה מהשער.
זה כבר סוף היום ואני , וכולנו רצינו ללכת לשבת בפארק , אז הלכנו אני , רועי , ליאור , גל ושיר לפארק ישר אחרי בצפר..~

~מנקודת המבט של גל~

אני: ״אעאעאעאעא….י'מפגרת!!!״ ~צרחתי על שיר ששפכה לי על הראש בקבוק של מים רגילים.
אנחנו בפארק כבר יותר משעתיים ואין לי מושג איך אבל התחלנו במלחמת מים , שיר כבר הייתה רטובה כולה וככה גם כל השאר ואני לא כי ברחתי כשאחד מהם התקדם אלי עם מים אבל שיר באה אלי מאחורה ושפכה לי על הראש מים קרים.~
רועי: ״תלמדי גל , במלחמת מים שבה שיר נמצאת אפחד לא יצא יבש!״ ~הוא אמר וטפך בגאווה על החזה שלו כשהוא מחבק עם ידו השנייה את שיר אחרי שכולם הפסיקו לצחוק על מה ששיר עשתה.~
אני: ״אחלה..״ ~אמרתי ביובש וסחתתי את הקצוות של החולצה שלי וכשסחתתי את החולצה אז היא נהפכה לחולצת בטן. קלטתי את דניאל מסתכל עליי וזה גרם לקצוות הפה שלי להתרומם לחיוך קטנטן וביישני.~
רועי: ״אחי תנגב תנגב ת'ריר..״ ~הוא גיחך והחטיף לדניאל כאפה על העורף , מה שגרם לדניאל לחזור למציאות , שלא תבינו אותי לא נכון…אני לא משוויצה בעצמי , אני גם לא שונאת את עצמי , אני גם לא מאלה שחשות את עצמן , אבל אני מודה שכשדניאל הסתכל עליי ככה זה גרם לי לאגו שלי טיפה לעלות אבל גם גרם לי להתבייש בעצמי…זה משהו מוזר כזה..~

~מנקודת המבט של דניאל~

~אמאל'ה שמישהו יהרוג אותי…איזה גוף!!! זאת אשכרה הפעם הראשונה שאני כל כך מתלהב מגוף של בחורה! כמה יופי ושלמות יכול להיות בגל הזאתי!?!? אלוהים מה עובר עליי???~
רועי: ״אחי תנגב תנגב ת'ריר..״ ~שמעתי אותו אומר אבל לא הייתי מרוכז בו , הייתי מרוכז רק בגל שסחטה מחולצתה את המים.. אבל כשהרגשתי את ידו של רועי נוחתת על העורף שלי בכאפה מצלצלת זה גרם לי להתעורר.~
אני: ״א'ח..מה זה?״ ~שאלתי בקול ערסי כזה אחרי ששיפשפתי את עורפי מהמכה ונתתי לו מכה בחזרה.~
רועי: ״א'ח י'זבל!״ ~הוא אמר גם בקול ערסי ושיפשף את עורפו.~
רוני: ״דניאל!!!!״ ~אחותי הקטנה צעקה בהתלהבות כשראתה אותי נכנס דרך דלת הבית , חיים שלי הילדה הזאת כפרה עליה!.
השעה כבר 18:00 ורק עכשיו חזרתי מהפארק עדיין סחוט כולי במים..~
אני: ״ רונקי!״ ~אמרתי והתכופפתי להרים אותה כשהיא רצה לכיווני בשמחה , הרמתי אותה על הידים ועשיתי לה סיבוב באוויר והיא צחקה בהתלהבות.~
רוני: ״דניאל!!״ ~היא אמרה וצחקה בהתלהבות.~
אני: ״מה..?״ ~שאלתי בתדהמה בצחוק ועשיתי פרצוף מודהם~
רוני: ״אתה כולך רטוב..!״ ~היא אמרה באותו קול מתלהב וחמוד , אמא!!!! תהרגו אותי!!! כמה שאני אוהב את הילדה הזאת!!!! היא הנשימה שלי!!!! החמצן!!! אם לא היא הייתי מת משעמום! מת!! וגם לא הייתי יכול לאהוב מישהי כמו שאני אוהב את האחות הזאת!!!~
אמא: ״או…תראו מי נזכר להגיע…״ ~היא אמרה בחיוך ובתדהמה צינית.~
אני: ״סליחה מאמס..״ ~אמרתי והורדתי את אחותי הקטנה מהידים ונשקתי למחצה של אמא שלי (יותר גבוהה מאמא שלי חח).~
אמא: ״תתקלח , תאכל ותעשה שיעורים!״ ~היא צעקה לי כשכבר הייתי בדרך למעלה לחדרי היקר.~
אני: ״בסדר!״ ~צעקתי לה חזרה.~

~מנקודת המבט של גל~

אירנה: ״או…..סוף סוף…תראו מי נזכר שהוא צריך לחזור הביתה…״ ~היא אמרה בציניות והתקדמה לכיוונינו כשאני ושיר חזרנו מהפארק בשעה 18:00 וסגרנו את דלת הכניסה.~
אור ומור: ״דודה גל ושיר!!״ ~הם רצו לעברינו~
אור: ״למה לא חזרתם כמו כל יום?״
שיר: ״יפים שלי…היינו בפארק.״
מור: ״גם רועי ו..וליאור ו..ודניאל היו איתכם?״ ~הוא גמגם כשהוא ניסה לדבר מהר.יואו!!! לא ידעתי שיש ילדים כל כך מתוקים וחמודים בעולם הזה!!!~
אני: ״סליחה אירנה אנחנו פשוט…״
אירנה: ״חח..זה בסדר , תעלו להתקלח , תאכלו ותשבו להכין שיעורי בית.״ ~היא אמרה בחיוך~
אני ושיר: ״אוקיי..״ ~אמרנו בחיוך ואני ושיר נתנו חיבוק לאור ומור והם חזרו לשחק ואז אני ושיר נתנו לאירנה נשיקה סנדוויץ' ועלינו למקלחות.~
אני: ״וואי!! החומר הזה הוא קל..״
שיר: ״דברי בשם עצמך!״ ~היא ענתה לי כשרשמה איזה משהו במחברת.
אנחנו עושות עכשיו שיעורים במטמתיקה.~
שיר: ״את בהקבצה א' ואני במצוינות…״
אני: ״אז..?״
שיר: ״החומר טיפה יותר קשה שכל..״ ~היא אמרה והביטה בי במבט שמסמן שזה מובן מאליו.~
אני: ״פ'חחחח..מי ישמע…אני פותרת לך את זה תוך שנייה..״ ~אמרתי והצבעתי על התרגיל שהיא מנסה לפתור כבר יותר מעשר דקות.~
שיר: ״נו..? נראה אותך שכל..״ ~היא אמרה והושיטה לי את המחברת והספר שלה..חצופית! מה היא חושבת? שאני אפתור לה את זה?~
אני: ״אהה…גברת…אני לא צריכה לעשות לך את השיעורים..״ ~אמרתי בגאווה ושוויצריות צינית כזאתי~
שיר: ״גברת…פשוט תודי כבר שזה יהיה לך קשה..״
אני: ״אההה..״
אני ושיר: ״גברת..״ ~אמרנו ביחד בשוויצריות צינית.~
אני: ״לילה טוב פרונת שלי..״
שיר: ״לילה טוב היפופוטם שלי..״ ~אז כבר לילה…ואני ושיר כבר נכנסנו לחדרים , הפעלתי מזגן והוצאתי שמיכת פוך כי כבר התחיל להיות קר בחוץ ומחר יש 22 מעלות נראלי ואמרו שיתחיל להיות התקררות במזג האוויר…
הפעלתי שעון מעורר , נשכבתי במיטה והתכשתי בשמיכה ואז קיבלתי הודה באייפון , הושטתי את ידי לכיוון השידה שהייתה צמודה למיטתי ולקחתי את האייפון וההודעה הייתה בפייסבוק:
Daniel Ohayon שלח/ה לך בקשת חברות
נכנסתי לפייסבוק ואישרתי , נכנסתי לפרופיל והסתכלתי בתמונות , כמה יופי…איזה מדהים הוא..אבל הוא עדיין משתמש בבנות כמו בצעצוע משומש.~
Daniel Ohayon: ערה?
~אוי לא! מה אני עושה? אם אני יתחיל לדבר איתו עכשיו אני לא אתעורר מחר בבוקר… אבל דווקא בא לי לדבר איתו… מה אני אעשה?! לענות?! לסנן?!…~

~המשך יבוא~