דרכינו הצטלבו – פרק 1:

פרק 1:
"בו!" קרן קפצה עלי מאחור והבהילה אותי, "סתומה" אמרתי לה מחייכת, "יאו נטע את קולטת אנחנו פאקינג בתיכון!!" היא אמרה לי מתרגשת, גם אני התרגשתי מאוד אבל אני גם מוטרדת "האמת שבכלל לא אני יתגעגע לחטיבה" אמרתי לה והיא הסתכלה עלי "אבל תראי עכשיו החיים האמתיים מתחילים בנים, מסיבות עד מאוחר, האפשרות לעשות מה שבראש שלנו…" היא אמרה "כמעט" תקנתי אותה מחייכת "והכי חשוב…רשיון נהיגה!" היא צרחה והתעלמה מההערה שלי ועשתה קול של צופר "חולה" אמרתי לה וצחקתי.
~הקדמה~
היי, שמי נטע אני בת 16 גרה בתל אביב, יש לי עיניים ירוקות-חומות ושיער גלי בצבע חום בהיר שבקצוות הוא בלונדיני. אבא שלי אמיר עובד כעורך דין ואמא שלי ליאת עובדת בחברת תעופה, ויש לי אח גדול בן 17 בשם תום ואני חולה עליו! יש לי שני חברות טובות קרן ואלמוג וכפי שהבנתם היום אנחנו עולות לתיכון.
"אומיגד" שמעתי את קרן לוחשת והרמתי את המבט מהאיפון והתגלה מולי מבנה ענקי! שאליו נכנסים מאות תלמידים. הסתכלתי מסביב הכול היה נראה שונה לי מהחטיבה היו שם כול מיני חבורות של ילדים שדיברו צחקו וצרחו כולם נראו לי ענקים. "טוב י'3" קרן אמרה לי ונכנסנו לשכבה היו שם הרבה ילדים וכמה במצב שלנו מחפשים את הכיתה הנכונה, "הנה" אמרתי לה שראיתי את השלט "ברוכים הבאים לכיתה י'3" התקדמנו לעבר הכיתה מתרגשות לגמרי, פתחתי את הדלת וכול המבטים הופנו אלינו. היו שם ארבעה בנות בקדמת הכיתה שני בנים שנראו בישנים ושלושה בנים חתיכים שישבו בסוף, התקדמנו לסוף הכיתה הכי טוב לשבת בסוף המורות לא רואות, תפסנו את השולחן שליד החלון והורדתי את התיק שלי לשמור לאלמוג מקום לפנינו, "היי" פתאום שמעתי קול גברי מאחורי הסתובבתי…