האהבה כואבת-פרק 2

יש לי מחסום כתיבה אז אני לא יודעת מתי אני ימשיך…
—-

-נקודת מבט מייגן-
"אז, איך היה אתמול? שמעתי שיצאתי לדייט." שאלתי את לילה.
"כן." ענתה בקול משועמם, והחלה לדבר עם היילי.
מטומטמת, חשבתי לעצמי. מילא, אני במילא לא אוהבת אותה. חיפשתי בעיני את ליה. מצאתי אותה ונאנחתי. התקדמתי לעברה.
"את בוהה." אמרתי לה.
היא הסתובבה.
"את חייבת להפסיק עם זה, אין סיכוי שהוא יאהב אותך." אמרתי .
"אני יודעת את זה, אבל לצערי אני לא יכולה לשלוט על רגשות. הלב שלי עושה מה שבא לו." אמרהי לי והגניבה אל דילן מבט חטוף.
היא קמה ממקומה והלכה.
נאנחתי. ההתנהגות שלה מעייפת ובו בזמן מוערכת לשבח. נחמד שהיא לא מתאהבת במישהו אחר. אם היא רק תדע על זה אני לא אדע מה אני יעשה.
הרי היא מאוהבת בו… אני אצא החברה הכי גרועה שיש…
באותו רגע דילן התקרב.
"היי." אמרתי לו הסתכלתי סביב ורק כשהייתי בטוחה כי היא לא נמאת הרשיתי לעצמי.
קמתי והוא נשק לי בשפתיי.
מה אני אעשה, אני הייתי חברה של דילן יום לפני שהיא סיפרה לי, שזה היה בערך לפני שנה (כן היא מאוהבת בו הרבה זמן), לא היה לי את הלב והכוח להגיד לה שאנחנו חברים.
אני מנסה להוריד אותה מזה, אבל היא כמו סלע, לא זזה.