האמונה שבלב פרק 5

בוקר

"יאללה נופר את באה?" מישהו העיר אותי בבוקר
"לאן?" שאלתי
"לספר לך את ההמשך של אתמול" אמר
"אבל אין לי בגדים" אמרתי
"חכי אני יביא לך מאמא שלי" אמא ויצא מהחד להביא לי בגדים אחרי שהביא לי ירדנו למטה בשביל לאכול ארוחת בוקר ולצאת
"יצאנו?" שאל אותי עומרי
"יצאנו" אמרתי וקמנו מהשולחן לכיוון הדלת.
"לאן אתם הולכים?" אמא של עומרי שאלה ועצרה אותנו.
"אני לוקח את נופר לטייל בעיר" אמר או יותר נכון שיקר
"איזה בן חמוד ישלי" אמרה וחיבקה אותו ונישקה אותו במצח
יצאנו מהבית הלכנו בערך איזה 10 דקות אף אחד לא דיבר בזמן הזה, פתאום נעצרנו ליד דלת על הדלת כתוב משפחת "צנעני"
"נו באמת לקחת אותי למשפחה של תימנים" (סליחה לכל התימנים פשוט לא היה לי משהו אחר) אמרתי
"זה לא מה שאת חושבת תיכנסי ותראי" עומרי אמר ודפק 3 דפיקות נפתח הדלת והדבר הראשון שאמרתי היה "וואוו" היה שם מלא מכונות נראלי בצבע כחול וכולם היום שם עם חלוקים לבנים.
"את האמת אני לא מבינה מה זה קשור לחברה שלך" אמרתי
"תכף תבני" אמר ונכנסנו לתוך ה"בית" הלכנו יותר לבפנים עד שנעצרנו ליד תמונה הוא סובב את התמונה והיא זזה הייתה שם כספת עומרי פתח את הכספת והוציא קופסא.
"מה זה הקופסא הזאת?" שאלתי
"השושלת של המשפחה שלי" אמר ורק חייך.
"אני עדיין לא מבינה" אמרתי
"תראי" אמר ופתח את הקופסא הייתה שם תמונה.
"את רואה זאת המשפחה שלי" אמר
"אבל רגע יש פה קרע" אמרתי
"נכון אני יתחיל לספר לך את את שני הזקנים פה אלא סבא וסבתא שלי הם נהרגו בתאונת מסוק והשאירו ילדה בת שנתיים זאת דודה שלי וילד בן ארבע זה אבא שלי.
אבא שלי ודודה שלי לא יכלו להסתדר לבד והכניסו אותם למקום שאת היית, ובמקום הזה הוא הכיר את אמא שלי הם אהבו זה את זה לא הייתה אהבה כמו שלהם הם היו מכורים אחד לשני אבל יום אחד הפרידו בינהם שאימצו אותו בגיל 14 היא הייתה עצובה מאוד היא לא ישנה לא אכלה היא כל היום בכתה היא לא ידעה עליו כלום גם לא הסכימו להגיד לה מה איתו והוא לא בא לבקר אותה אף אחד לא ידע מה איתו, אחרי כמה שנים כשהייתה בת 18 הוציאו אותה מבית האומנה שהייתה ואיך שהיא יצאה התחילה לחפש אותו בכל מקום היא חיפשה ולא היה שום סימן אליו יום והיא עדיין לא וויתרה יום אחד היא סתם הלכה ברחוב פתאום היא ראתה ילד וילדה הילד נראה לה מאוד מוכר והיא ידעה שזה הוא היא ממש שמחה ואז כשהיא הסתכלה טוב טוב היא ראתה טבעת נישואין ופה נשברה באותו זמן הוא ראה ילדה בוכה ולא מבין למה היא מסתכלת עליו ובוכה הוא התקרב עלייה והוא נזכר בה כל הרגשות שלו אלייה צפו מחדש הם היו ברומן חצי שנה עד שהיא נכנסה להריון ממני היא סיפרה לו והוא התרגז מאוד וכעס עליה ואמר לה להפיל אבל היא לא עשתה היא שמרה על התינוק כעבור כמה שנים שנולדתי הוא גילה שהיא שמרה אבל לא יכל לעשות כלום כי הוא ידע שהיא עקשנית מדי ותעשה הכל שלא יקחו לה את התינוק כמה זמן אחרי זה הוא גילה שאשתו הייתה בהריון ולא אמרה וכשהוא שאל אותה עם היא בהריון היא אמרה שהיא השמינה וכשהתינוקת נולדה היא שמרה עלייה בסוד וכעבור שנתיים שניהם נהרגו בתאונת דרכים והתינוקת אף אחד לא יודע מה איתה" אמר
"וואוו אבל מה זה קשור לחברה שלך?" שאלתי
"אמא שלי טוענת שהתינוקת שייכת למשפחה שלה אבל אמא של חברה שלי טוענת שהתינוקת שייכת למשפחת שלה מאז הם בכסח ואמא שלי אמרה לי לא להתקרב למשפחה הזאת אבל אני ומריה (חברה שלו) נפגשנו והתאהבנו אז אנחנו חברים בסתר" אמר
"וואי לא ידעתי שזה כזה מסובך" אמרתי
"כן" אמר
"אז רגע מה אלא?" שאלתי
"פה אנחנו מחפשים את התינוקת היא אמורה להיות בת 18 בגיל שלנו" אמר