הארוס שלי פרק -12

נקודת מבט של עדן:

אחרי שאליאב והמשפחה שלו הלכה סוף סוף , ישר רצתי לחדרי ועשיתי שיחת ועידה עם עדי ותהל וסיפרתי להם כל מה שקרה.
"וואוו" , תהל אמרה בשוק
" לגמרי וואוו" , עדי הוסיפה
" אז רגע? " , תהל אמרה
" אה" , עניתי
" אז את כאילו ממש תגורי בבית של אליאב?"
" מסתבר " , עניתי בציניות כעוסה
" מסכנה חיים שליי כמה סבל תצרכי לעבור עם שובל…שתראי אותה 24/7 בבית שלו " , עדי אמרה בצער , ובתגובה נאנחתי כאות להסכמה.
" היי למה את מכניסה את זה עכשו עדי ??!!" , תהל אמרה קצת בנימה כעוסה.
" תירגעי תהל זה לא שהיא אמרה משהו לא נכון " , מילמלתי בעצב.
" בכל מקרה " , עדי אמרה….ותהל הוסיפה אחריה "אנחנו איתך" .
ושלושתנו צחקנו.
" ואת יודעת שאם את רוצה לישון אצלי את מוזמנת", עדי אמרה.
" כנ"ל אצלי אחותי " , תהל הוסיפה.
******
לאחר שניתקתי את השיחה עם הבנות , עשיתי את אירגוני הלילה שלי….ונשכבתי במיטה תוך כדי שאני חושבת מה יקרה עכשו עם אליאב.
וככה נירדמתי במחשבותי.

נקודת מבט של אליאב:

לאחר שפרשנו אני והמשפחה שלי מהבית של עדן .
ההורים שלי חזרו לבית , ואני קבעתי להיפגש עם שובל ולהסביר לה הפעם את המצב כדי שתשמע אותו מימני ולא ממישהו אחר שוב.
כשבאתי לפארק היא כבר חיכתה לי…וישבה על הספסל.
התיישבתי לצידה ושנינו שתקנו לכמה רגעים עד שהיא החליטה לשבור אותו.
" מה היה כל כך דחוף שבגלל עדן עזבת אותי באחה"צ " , שאלה בנימה כעוסה ותוך כדי מאוכזבת.
נאנחתי בתגובה ומקווה בכל ליבי ששובל תבין אותי והתחלתי לספר לה מה שקרה , כולל מה שיקרה מחר.
****
" אתה לא רציני " , שובל ענתה וקמה מהספסל במבט עצבני.
ובתגובה קמתי גם אני עצבני מהספסל ..זה לא שאני מאשים אותה , אבל זה לא שרק היא סובלת מהמצב המזויין הזה אלא גם אני .
" שובל אין ברירה , את בעצמך מכירה את אבא שלי שחשוב לו יותר העסקים המזדיינים שלו יותר מהבן שלו ". אמרתי בעצבים ולאחר מכן הוספתי ביותר רוגע .. " אני מאוהב רק בך , ואת בעצמך קראת את הסכם שנתתי לה לחתום עליו ..אז אין לך מה לקנא יפה שלי" .
" אני יודעת בובי , אני מצטערת " , ענתה והשפילה מבט למטה ובכתה בשקט.
" היי " , ישר חיבקתי אותה והרמתי לה תסנטר שלה וניגבתי את הדמעות שלה.
" אני לא רוצה לאבד אותך " , לחשה לי לאוזן.
" זה בחיים לא יקרה " , לחשתי לה חזרה…והתנתקתי מהחיבוק.
" רוצה שנלך להשלים את הסיבוב השני שפיספנו אחה"צ?? ", שאלתי בחיוך ממזרי .
והיא בתגובה צחקה ולבסוף ענתה "אתה פשוט חרמן"
" רק עלייך " , ונתתי לה נשיקה.
" נלך אצלך או אצלי? ", שאלה .
"לא זה ולא זה" , עניתי בחיוך .
והיא בתגובה היתה מבולבלת .
"נלך לבית מלון ", עניתי.
"מה עם לימודים? " , שאלה בנימה שמחה.
"אין , נעשה מחר יום כיף", עניתי בחיוך מרוצה.