הגלגל מסתובב- פרק 1

טוב אז מאוד שמחתי לראות תגובות, שמחתי מאוד גם שאהבתם אז בלי חפירות הנה המשך :)
משהו בנוסף זה שבהתחלה אולי יהיו פרקים קצרים וקלילים כי העלילה עוד לא התפתחה וזה רק רקע אך אל דאגה יהיו גם ארוכים.
***לאחר 6 שנים***
נכנסתי לחדר של הילדים ואמרתי , ״בוקר טוב, קומו ילדים, צריך ללכת לגן״
יואו הילדים האלה זה משהו, אף פעם לא קמים בזמן, אבל אני מתה עליהם, הם הקטנים שלי, שובבים קטנים.
״מרי ואוראל אני אומרת בפעם האחרונה קומו מיד, אתם מאחרים״ , אמרתי בקול תקיף.
אוף שום דבר לא עוזר איתם, טוב אז נצטרך ללכת בדרך הקשה.
״בתוך אננס הוא חי לו שם, בובספוג, כן כן, חי בכיף מתחת לים, בובספוג, כן כן…״ , התחלתי לשיר להם והורדתי מעליהם את השמיכה.
תוך דקה הם כבר היו במקלחת מתארגנים, חחח אני יודעת מה מעיר את הילדים שלי, טוב האמת שאני הדבקתי אותם בבובספוג, אחי ואני היינו נוהגים לראות את זה כל הזמן, אוי אחי, מעניין מה איתו, אני מתגעגעת אליו.
טוב די להיזכר בדברים, את חזקה ולא צריכה אף אחד, יש לך את הילדים הנפלאים שלך ואת שלי, חשבתי לעצמי בזמן שסידרתי להם את החדר.
״אמא!!!״ , הנה שוב זה מתחיל, ריבים על הבוקר.
ירדתי למטה וראיתי אותם רבים באיזה קערה כל אחד יאכל, אויש הם כאלה חמודים.
״מרי ואוראל די כבר לריב על הקערות, היום שלי הכינה לנו פנקייקים!!!״ , אמרתי והם צווחו משמחה.
״הנה הישנונית הראשית, שלי״ , אמרתי בצחוק.
״בוקר טוב שלי״ , אוראל אמר לה.
״בוקר טוב חבר שלי״ , היא אמרה לו בחזרה ודיגדגה אותו.
״היי, מה איתי?!?״ , מרי צעקה נרגזת.
״את לא אמרת לי בוקר טוב, אז לך לא מגיע דיגדוגים״ , שלי ענתה לה.
״בוקר טוב דודה שלי״ , מרי אמרה לה ונתנה לה נשיקה.
״בוקר טוב יפיופה״ , שלי החזירה לה ודיגדגה גם אותה.
אוי שלי, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה, היא החברה הכי טובה שלי, היא תמיד כאן לצידי.
״יאללה ילדים תאכלו ולכו להתלבש, צריך למהר היום, יש לשלי מבחן ולי יש אודישן״ , אמרתי כשישבנו סביב השולחן.
הארוחת בוקר היא הכי חשובה לנו כמשפחה, זה כמעט הזמן היחידי שאני יכולה להיות איתם בלי הפרעות.
כמובן שאנחנו אוכלים וברקע יש את בובספוג.
בסוף הארוחה אני פיניתי את הכלים ושטפתי ולבינתיים שלי הלכה להלביש את הילדים.
סיימתי כל מה שצריך, אבל הילדים עוד לא ירדו למטה ולא השמיעו קול אפילו פעם אחת וזה מוזר מאוד.
עליתי לחדר שלהם,ראיתי שהדלת סגורה אז פתחתי אותה, אוי מיי גאד!!
״שלי נו באמת?!?!?״ , צעקתי עליה.
אני לא מאמינה שהם נרדמו.
״ילדים קומו מיד!!!״ , צעקתי ושלי פתחה עין אחת, ״כן גם את שלי!״ ,צעקתי עליה.
״אני יורדת למטה, תוך חמש דקות אתם שלושתיכם מוכנים, הבנתם?״ , צעקתי עליהם.
״כן המפקדת״ , הם ענו לי ביחד ואני גילגלתי עיניים.
ירדתי למטה והכנתי כוס קפה ולבינתיים המחשבות שוב צפות לי.
הם כל כך כמו אבא שלהם, גם הוא לא היה קם בבוקר, גם הוא היה מת על בובספוג והאמת שאני כל כך מתגעגעת אליו שבאלי למות!!!
אין לי אף אחד בעולם הזה חוץ משלי ושני הילדים שלי, המשפחה שלי נידתה אותי ביום שבחרתי לגור עם אושר, נכנסתי להריון ועזבתי אותו והנה אני כאן עם קני ילדים וחברה ילדותית שאני מתה עליה.
הסתכלתי לכיוון המדרגות וראיתי את המלאכים הקטנים שלי רצים אלי.
״אמא, אמא תראי התלבשנו״ , הם צעקו משמחה כדי שאני יהיה גאה בהם.
״אני גאה בכם קטנים שלי״ , אמרתי להם.
״יאללה בואו אני יקח אותכם לגן״ , אמרתי.
״שלי את באה?״ , צעקתי לה שתשמע אותי.
"לא, אני נישארת בבית, שיהיה יום טוב" , היא צעקה לי בחזרה.
לקחתי את הילדים לגן ונסעתי לאודישן.
באודישן….