הוא אוהב אותך פרק 2

רציתי להראות כמו הנשים האלה בסרטים, שלא מזיז להם. העמדתי פנים שלא מזיז לי בכלל שהוא נפרד ממני. "בסדר" אמרתי לו בקול אדיש. הוא הלך וניגש אליה. לעמית. החברה הכי טובה שלי. הם הלכו היחד וישבו איפה שאני ויובל נהגנו לשבת . בכיתי. בכי קטן אומנם. אבל אחרי כמה שניות כבר היה קשה להחזיק את זה בפנים. הלכתי לשירותים , נעלתי את עצמי, ובכיתי שם. לפתע שמעתי דפיקות חזקות בדלת. פתחתי. עמית עמדה מולי וראתה את פניי הרטובות מדמעות. "מאושרת הא? עזבי אותי כבר יש לך את יובל מה את רוצה ממני?!" צרחתי עליה כמו שבחיים לא צרחתי. היא נעלבה ואמרה בקול קלוש : "בסדר. רק רציתי להגיד לך שאת פה כבר שעתיים. נגמרו הלימודים. שתיינו מפספסות את ההסעה. " "מה?!?!" נו דיי לא נכון. נוסף להכל אני עכשיו מרותקת לשבועיים.
חזרתי הביתה, ברגל כמובן, טרקתי אחרי את הדלת באגרסיביות ,אכלתי את ארוחת הצהריים בפרצוף חמוץ, נעלתי את עצמי בחדר שלי שכבתי על המיטה ובכיתי. צפצוף נשמע מהמחשב שלי. יש לי הודעה באייסיקיו. פתחתי אותו ושם ראיתי הודעה מעמית. לא פתחתי אותה. לא רוצה לשמוע בכלל את הבוגדת הזאת. נשכבתי בחזרה על המיטה. אחרי חמש דקות כבר לא יכולתי יותר. פתחתי את ההודעה.
"אני מבינה איך את מרגישה, בואי אליי ונדבר על הכל. זה לא כמו שאת חושבת."
הרגשתי כמו בדרמה רומנטית. "זה לא כמו שאת חושבת" המשפט הנדוש הזה של בנים בשביל לפתוח את הפרידה שלהם מהחברה. אבל יובל לא ככה. יובל הוא לא סתם בחור. הוא מדהים. ועכשיו הוא של עמית. החלטתי ללכת לדבר עם עמית. באתי אליה. היא נתנה לי חלב ועוגיות. אחר כך נכנסנו לחדר שלה והתיישבנו על המיטה. "זה באמת לא מה שנראה לך. יובל חולה עלייך. הוא בכלל לא מעוניין בי. ואם זה היה בשליטתו, הוא בכלל לא היה נפרד ממך."

"מה זאת אומרת "אם זה היה בשליטתו" זה לא בשליטתו?" נו באמת. עוד שניה יצא מאחורי המיטה יגאל שילון ויגיד ל שהכל היה "סטאאם" …..
"יש דברים שאת לא יודעת" אמרה עמית "אנשים שהמשפחה של יובל הסתבכה איתם. עזבי, את כבר יודעת יותר מידיי…." ואז עמית פרצה בבכי. מה?! הלוואי שיגאל שילון יקפוץ מהמיטה. אנשים שהמשפחה של יובל הסתבכה איתם? נזכרתי שאבא של יובל עובד כסנגור. (עורך הדין של הנאשם) אולי המשפחה של יובל הסתבכה עם חבורת פושעים?
לפתע יובל עמד בדלת חדרה של עמית. " הם… רדפו… אחרי…" הוא ממש התנשף. ואז כששם לב שאני שם. תפס את פניו מבט מודאג מפחיד ודואג יחד….