החבר שלי הומלס?¿?¿ – פרק 14

״אני מסכים״ אמר
״אומייגדדד״ אמרתי וקפצתי עליו בחיבוק, אין על האבא הזה!!!!!!!
עליתי למעלה בדרך לקחתי 2 שקיות של אברקומבי, נכנסתי לחדר של תמיר, למזלי הוא לא בבית, הוצאתי מהארון שלו חולצה שחורה חלקה וגינס קצר בצבע כחול, לקחתי אולסטר שחורות, הכנסתי את הכול לשקיות ויצאתי מהבית.

״מזללל טוב״ אמרתי כשאני מחבקת את אושרי
״מה?״ שאל לא מבין כשהתנתקנו מהחיבוק
״עברת דירה״ אמרתי צחקקת, היה לו פרמוף של ״מה?!?״
״אתה עוברת לגור בבית שלי״ אמרתי
״מה?״ שאל
״תגיד שלום לספסל הזה״ אמרתי והצבעתי על הספסל מאחוריי ״מעכשיו אתה חלק ממשפחת שמואלוב״ אמרתי והוא חייך
״אני לא יודע איך להודות לך״ אמר וחיוך את החיוך המושך שלו, היה לי צלצול
״שניה״ אמרתי לאושרי והנחתי את השקיות על הרצפה ועניתי לשיחה מעילי
״הייוש״ אמרתי
״חיים שלי?״ שאל
״עא?״ אמרתי
״אני נוסע היום בערב לצרפת לכמה ימיים״ אמר
״דייי לא רוצה תיקח אותי איתך!!!״ צעקתי לו בטלפון
״הייתי לוקח אותך אם הייתי יכול״ אמר
״נווו תכניס אותי לתוך המזוודה״
״את שמנה מדיי״ אמר, חצוףף!!
״מי שמדבר״ אמרתי לעילי והסתכלתי על אושרי
״טובב אני חייבת לעוף״ אמרתי לעילי בטלפון
״ביי דברי איתי לפניי שאני נוסע״
״סבבה ביי חתיך״ אמרתי
״ביי נשמה״ אמר וניתק, הכנסתי חזרה את האייפון לכיס האחורי שלי
״זה היה חבר שלי״ אמרתי לאושרי כי ראיתי שהוא מת לשאול אבל לא נעים לו…
״עא״ אמר בחצי לחישה
״אז איפה היינו??״ שאלתי
״אמרת לי שאני הופך להיות שמואלוב״ אמר
״אהה נכון, אז בקיצור שאלתי את אבא שלי והוא מסכים שתעבור אלינו והבאתי לך משהו״ אמרתי ונתתי לו את 2 השקיות, הוא הוציא מתוכם את הבגדים ואת הנעליים
״בגדים?!״ שאל
״קודם תתלבש ואז אני יסביר לך״ אמרתי
״טווב״ אמר והסתובבתי בשביל שהתלבש פה, במלא אף אחד לא עובר פה…
״את יכולה להסתובב״ אמר והסתובבתי, הוא לבש את הבגדים, עכשיו הוא בכלל לא נראה כמו הומלס, או משהו קרוב לזה.
״בוא רגע״ אמרתי והתקדמו אחד לשני, סידרתי לו את השיער השחור שלו
״עכשיו אתה חתיך״ אמרתי וחייכתי
״מיקודם לא הייתי?״ שאל
״גם״ אמרתי צוחקת
״איך הצלחת לשכנע את אבא שלך שהומלס יעבור לגור לו בבית?!״ שאל
״זה החלק החשוב״ אמרתי והתיישבתי על הספסל
״דברי״ אמר והתיישב לידי
״מכרתי לאבא שלי סיפור שההורים שלך בשליחות בגרמנייה וזה היה או שאתה הולך איתם ואז הם ישארו שם לכל החיים או שאתה נשאר פה והם יחזרו אחרי שהשליחות תיגמר״ אמרתי והוא עצר אותי
״רגע, שליחות זה שאנשים עוברים לעבוד בחול?״ שאל
״כן אבל לתקופה מסויימת״ אמרתי והמשכתי ״הסיפור שאמרתי בסדר בנתיים?״ שאלתי אותו
״כן את יודעת, עדייף שכולם יחשבו שההורים שלי בשליחות בחול מאשר שאני הומלס״ אמר
״אז אתה בא?״ שאלתי וקמתי מהספסל, הוא בא אחריי, התחלנו ללכת לכיוון הבית שלי, שלנו…
״רגע״ אמרתי ונעצרתי
״מה?״ שאל
״שכחנו משהו״ אמרתי
״לא חשבת כבר על הכול?״ אמר
״לא חשבתי על איך הכרנו״ אמרתי
״יש לי רעיון״ אמרתי
״עא?״ שאל
״אתה ידיד טוב של נוי״
״שזאת?״ שאל
״חברה טובה שלי, אני יראה לך תמונה שלה עוד מעט, אז בקיצור פעם אחת הלכתי איתה לקניון ואז ראינו אותך וככה הכרנו, סבבה?״ שאלתי והוצאתי את האייפון שלי.
״טוב״ אמר, בטח כבר נמאס לו ממני…
״זאת נוי״ אמרתי והראתי לו תמונה של נוי ״זאת תהל גם חברה טובה שלי״ אמרתי ודפדפתי כמה תמונות אחורה.
״בסדר?״ שאלתי
״מקווה״ אמר
״יופי עכשיו אני צריכה לדבר איתן״ אמרתי
״עדיף כבר לחזור לספסל״ אמר וצחקתי, התקשרתי לנוי
״היי מאמוש״ אמרה
״תקשיבי יש מצב את עושה לי טובה״ שאלתע
״עא?״ אמרה
״טוב אז לפני בערך שבועיים, הכרת לי את אושרי אמסלם בקניון, סבבה?״ שאלתי
״חחח מה?״ שאלה
״כנראה שעוד מעט נתנאל או תמיר התקשרו עליך ושאלו אותך אם את מכירה את אושרי אמסלם אז קיצר הפגשת לי אותו בקניון״ אמרתי
״במה הסתבכת עכשיו?״ שאלה
״בכלום!!!״ אמרתי
״טווב בסדר, להגיד גם לתהל היא פה אצלי״ שאלה
״כן״ אמרתי
״סבבוש״ אמרה
״יאללה ביוש״ אמרתי וניתקתי
״אתה זוכר הכול?״ שאלתי את אושרי
״נראה לי״ אמר
״על החיים ועל המוות״ אמרתי ופתחתי את הדלת של ביתי