החופשה הכי לא חופשתית שהייתי בה ~פרק 12~

"חכה רגע !" צעקתי לעברו , אבל זה לא עזר . לך , לך . אבל אני כבר אחזיר לך .
הפלאפון שלי השמיע צפצוף , מישל שלחה לי הודעה : 'סיימתי לאכול כבר , איפה את ? קרצייה קטנה.'
'תעלי לחדר , אני יוצאת קצת החוצה.' סימסתי לה בחזרה ויצאתי לרחבה של הבריכה והיציאה לטיילת ולחוף הים .
'טוב . תהני לך לבד , פריקית שלי' , והוסיפה סמיילי קורץ .
הלכתי ליד הבריכה הריקה , והתיישבתי על אחד הכיסאות .
התחלתי לשחק בפלאפון , סתם , משחק או שניים . עד ש …
"היי ." שמעתי קול . הרמתי מבט מהפלאפון , ומולי עמדה אחת הילדות היפות שפגשתי .
היה לה שיער בלונדיני חלק , בערך עד למותניים . היו לה עיניים חומות עם קצת ירוק , והיא חייכה חיוך רחב.
היא לבשה שורט ג'ינס בהירים וגופייה נופלת כזאת בצבע ורוד מרקר , וכפכפים ורודים .
"היי ." אמרתי .
"קוראים לי אשלי ," היא אמרה בקול טיפה סנובי . "אף פעם לא ראיתי אותך כאן , או בחוף . מה , את חדשה ?" אשלי התיישבה לידי על הכיסא שהיה ליד הכיסא שלי .
"אני פעם ראשונה בחוף , אם לזה את מתכוונת ." אמרתי והנחתי את הפלאפון על הבירכיים.
"אה , גם לי יש כזה ." אשלי הראתה לי את האייפון שלה .
"רק שלך יש כיסוי של .. מי זה , ביבר ?" היא צחקקה ובחנה את המגן שלי .
"כן , זה ביבר . אני מקווה שאין לך בעיה עם זה .."
"לא , מה פתאום ." היא אמרה . "אני פשוט לא מעריצה ."
"אז .. את גרה כאן ? כאילו , קרוב ?" שאלתי .
"כן , אני גרה עם אמא שלי בבית על החוף ." היא אמרה , ונראתה גאה .
"אל תגידי לי שיש לך בית חוף !" התפעלתי . היא הנהנה .
"ורק אני ואמא שלי גרות בו ." היא אמרה . "ומאיפה את ?"
"אני גם גרה בניו ג'רזי , אבל זה ממש רחוק מכאן . כאילו , בקצה שהכי רחוק מהחוף ." אמרתי .
"אני לא מאמינה שאף פעם לא היית בחוף .." אשלי בהתה בבריכה . "החוף זה הבית השני שלי."
ואוו , איזה כיף לה .
"כן, " אשלי חייכה . "כמעט כול הזמן יש כאן מסיבות, ודברים. דרך אגב, גם היום יש מסיבה!"
"כן, שמעתי עליה . אבל אמרו לי שזה מהמלון." אמרתי .
"כן, אבל כול מי שגר בחוף מגיע גם. וחוץ מיזה, אני והמלון סוג של שכנים, ואמא שלי מכירה פה את כולם. דרך אגב , לא אמרת איך קוראים לך ."
"אה, אממ .. קוראים לי נוגה." התכוונתי גם לשאול אותה אם היא תבוא למסיבה, אבל לפתע הופיעו חבורת נערים . כשהם התקרבו , הצלחתי לזהות שאלו אותם נערים ששרקו לי בבריכה , וגם היום בחדר האוכל . אבל הפעם , היו עם ארבעת הנערים עוד בת .
הם צעדו בצורה כאילו מתוכננת מראש . נער אחד , בלונדיני ושזוף , שנראה הכי מקובל מבין הבנים , צעד בראש. מצד אחד שלו היו שני בנים , אחד בלונדיני עם בלורית , ואחד עם שיער חום קצת ארוך . מהצד השני שלו , צעדו בת ובן. לבת היה שיער חום גלי ועיניים חומות , והבן בעל הבלורית השחורה שצעד לידה , חיבק אותה מעל הכתף .
"אשלי ," ה- 'מנהיג' של החבורה התקרב לעברנו . רציתי לשאול את אשלי אם היא מכירה אותו , אבל עוד לא הספקתי להגיד את זה , וידיה היו כרוחות סביב ראשו והוא נישק אותה בלהט .
אחרי דקה ארוכה הם התנתקו .
"אותך לא ראיתי הרבה זמן, בייב." הוא לחש לאשלי . היא צחקה .
"אוסטין, לא נפגשנו רק מאתמול בבוקר ." אשלי התנתקה מחיבוקו , וניגשה אל הילדה .
"שובל," אשלי אמרה במתיקות . "איך היה אתמול?"
"את לא תאמיני כשאני אספר לך ." הילדה , ששמה היה כנראה שובל , חיבקה את אשלי.
"אה, חבר'ה, תכירו, זאת נוגה." אשלי הציגה אותי .
"היי," הם אמרו.
"ונוגה, תכירי את חברים שלי- שובל, ניק, דרק, רנדי ואוסטין , שהוא חבר שלי." היא אמרה.
כן, את זה הבנתי כשהסתערת עליו בנשיקות .
"את באה למסיבה היום?" רנדי שאל, ושילב ידיים. לרנדי יש עיניים חומות ושיער שחור שכיסה את כול ראשו . השיער שלו היה טיפה ארוך , עם פוני כזה .
"ברור שהיא תבוא ." אשלי אמרה .
"אולי היא תבוא איתנו ?" שובל הציעה , והביטה בי .
"ברור שהיא תבוא איתנו ." אשלי חייכה .
"האמת," קטעתי אותן . "אני לא יודעת אם אני באה ."
הם נעצו בי מבט .
"למה לא ?" אשלי שאלה .
"סתם , לא יודעת . אני לא מכירה פה אף אחד, ו…"
"רק רגע ," אוסטין אמר . הוא בחן אותי בצמצום עיניים . "את כן מכירה פה מישהו ."
"טוב , אני מכירה אותכם .." אמרתי .
"לא רק ." הוא אמר . "היי , ניק, דרק, רנדי- זאת אותה אחת שרודפת אחרי רון !"
זאת אותה אחת שמה ?!
"סליחה ?" שאלתי בתמימות. "על מה אתה מדבר ?"
"את משכת את רון הבוקר אל מחוץ לחדר האוכל." אוסטין צחק.
"אתה מכיר אותו ?" שאלתי .
"כן, אנחנו סוג של קרובי משפחה."הוא אמר. "ואנחנו חברים ממש טובים."
"משתתפת בצערך." מלמלתי.
"הוא אמר שאתם ביחד בשיכבה." אוסטין העיר .
"כן." אמרתי .
"אבל אל תדאגי , אנחנו לא קונים את השטויות שלו. אנחנו יודעים שהוא מאוהב בך לגמרי."