love_love_love
אז ככה התחיל הסיפור מקווה שאהבתן את ההתחלה-תגיבו לי לביקורת ואם סתם התרשמתן♥

החיים הם חלום-אלמה ועומרי הקדמה+פרק 1

love_love_love 25/06/2017 1168 צפיות 2 תגובות
אז ככה התחיל הסיפור מקווה שאהבתן את ההתחלה-תגיבו לי לביקורת ואם סתם התרשמתן♥

דמויות ומקום-
אלמה:
ילדה מדהימה, בת 17 תלמידת כיתה יא' חכמה, אוהבת ידע ותרבות, מוכשרת בשירה וריקוד. היא משוגעת, אוהבת לצחוק להפר כל כלל אפשרי. היא מיוחדת, מכניסה אור לכל מקום שהיא נכנסת, לא פשוט להתעלם מהנוכחות שלה. היא לוחמת צדק, היא נלחמת בעד מה שנראה לה נכון, היא לא מפחדת ממה שיגידו עליה.
אח של אלמה נחשב "ערס" במושגים של היום, כך גם החברים שלו, היא סולדת מאנשים כאלו, ההתנהגות שלהם זה בידיוק ההפך ממנה. אמא שלה נפטרה כאשר מלאו לאלמה 10 שנים והיא חיה עם אביה ושני האחים שלה- תום, ואדל.
אלמה שומרת על אדל מפני כולם ותום שומר על שתיהן למרות שאלמה עצמאית מידיי ולא מרשה שיתערבו לה בחיים.

עומרי:
בן 18, תלמיד כיתה יב', ההפך ממה שטוב, נוטש כל דבר שהוא מתחיל, חכם מאוד אך לא משקיע בלימודים ובדברים שהוא אוהב. עשיר-אבא שלו עורך דין מוכר. הוא חברותי, מנהיג, כולם רוצים להיות בקרבתו בכל מקום שהוא מגיע, הוא אומר ואחרים עושים בלי להיות מודעים. עומרי משחק עם נשים, הוא רואה בהן חפץ, הוא מפחד להתחייב אז הוא מחפש תירוצים לכך שהוא משחק בנשים, אך הסיבה האמיתית שהוא מרגיש ככה כלפי נשים היא בגלל העובדה שכאשר הוא היה בן 15 הייתה לו חברה והיא בגדה בו, מאז הוא מאמין שבגידות זה דבר לגמיטי וזה טבע האדם. הוא מתעסק בכל מה שאסור, הוא מחפש פרויקט שיצלח לרגש אותו אבל הוא לא מוצא, הוא מרגיש ריקנות בחיים שלו. הוא חבר הכי טוב של תום אח של אלמה, אך הוא לומד בבית ספר אחררחוק מטום והקשר בינהם הוא טלפוני ופגישות מדי פעם בשנה כאשר תום נוסע אליו, השנה עומרי עובר ללמוד בפנימייה יוקרתית שם תום ואלמה לומדים, פנימייה יוקרתי שכוללת אומניות ולימודים גבוהים, הוא רוצה לשנות אוויר ואולי למצוא פרויקט שיצלח למלא אותו. יש לו שני אחים-עדן ועומר.

תום:
בן 18, תלמיד כיתה יב', כדורגל זה התשוקה הכי גדולה שלו, כמו החבר שלו עומרי גם הוא אוהב לשחק בנשים, אבל אם מישהו יפגע באחיות שלו הוא לא ישתוק. הוא מצחיק, הוא מארגן את כל המסיבות, והוא אוהב לנגן בגיטרה. מאז ומתמיד עדן(אחותו של עומרי) ותום רבים, הם לא מצליחים לדבר בשלווה, הוא מתכחש לזה אבל הוא מרגיש אליה רגשות שהוא לא יודע איך לשלוט בהם. תום טיפוס יותר רגוע מעומרי, הוא מבין עניין אבל לא יכול להיות רחוק מהחברה.

עדן:
בת 17,תלמידת כיתה יא, מתנדבת בכל מקום, חברותית, אוהבת להתלבש יפה ולעצבן את אח שלה. היא לא בקשר טוב עם אבא שלהם, היא מתנגדת לדרך שבה הוא פועל, היא רואה בו אדם מושחת שלא מתעניין בהם בילדים שלו, אח שלה עומרי מתכחש לכך-מתוך נוחות.עדן רבה בלי סוף עם החבר הכי טוב של עומרי אחיה-תום, היא גם מרגישה אליו רגשות חזקים, שהיא לא מסוגלת לשלוט בהם אבל קשה לה לקבל שהוא דווקא הבן אדם שהיא מתאהבת בו לכן היא מתכחשת.

עומר:
בן 17, תלמיד כיתה יא' אח של עומרי, שונה ממנו לחלוטין, אוהב לצחוק לנגן על גיטרה, להכיר חברים. סולד מאנשים שמרשים לעצמם להתעלל בזולת לצורך סיפוק עצמי.

שירז:
בת 17, תלמידת כיתה יא' החברה הכי טובה של אלמה, הן אותו בן אדם, נלחמות למען האמת, למען מה שנכון, הן מצחיקות, אוהבות לרקוד ולשיר.
ההבדל היחידי בינהן הוא שאלמה היא זו המובילה, זו שיוזמת, שמעזה לעשות דברים מטורפים, לעומתה שירז יותר מפחדת, מחושבת, מוודאת שהן לא מגזימות, שירז חברה טובה של עומר ועדן, האחים של עומרי שצריכים להגיע להגיע לפניימנית האומניות שם הן לומדות.

פנימיית האומניות-
זוהי פנימייה גדולה, מרשימה ביופיה, לומדים שם את כל המגמות האפשריות ברמה הכי גבוהה, שירה, ריקוד, משחק, ענפי ספורט, מחשבים וכו'…
בנוסף יש לימודים גבוהיים, שכוללים מגמות של מדעי הים, הרוח, החברה, המדינה, פילוסופיה, תיירות וכו'…
כל חדר בנוי לשלושה אנשים, ומופרד לשני אגפים- נשים וגברים.
הכל ברמה גבוהה, הבית ספר נבנה למנהיגי העתיד, אנשים מוכשרים שרוצים לעשות שינוי וללמוד, כל מי שבבית הספר הזה התקבל לאחר מיונים. עומר ועדן עברו את המיונים, תום אלמה ואדל עברו את המיונים, כל מי שבבית ספר הזה התקבל חוץ מעומרי, שנכנס בזכות אביו.

פרק 1:
נקודת מבט אלמה
~מחשבה של אמה תוך כדי שהיא מתארגנת לבית ספר~
החיים שלי מאושרים, אני במקום שאני אוהבת עם האנשים שאני אוהבת ועושה את מה שאני אוהבת. אתמול בלילה אני ואחים שלי יצאנו למסעדה, לסגור את החופש הגדול כמו שצריך, דיברנו וצחקנו. תום סיפר לנו שהחבר הכי טוב שלו עומרי צריך להגיע מחר לבית ספר עם האחים שלו, שעליהם נועה סיפרה לי כי היא חברה שלהם, לפי מה שתום ושירז מספרים בנפרד אני רואה שעומרי שונה מאוד מהאחים שלו-עדן ועומר. עומרי זה בידיוק סוג האנשים שאני שונאת,סולדת,מתעבת. אני לא יודעת אם תום הגזים בתיאור של עומרי מתוך פחד שאני אתאהב בו או כי זו האמת, מה שבטוח לא משנה מה השניים האלו יעשו… כדי להם שזה יהיה רחוק ממני.
זהו, אני מוכנה עם המזוודות לעוד שנה בפנימייה, לבשתי ג'ינס לבן, חולצת טריקו שחורה, ונעלתי סנגל שחור עם מלא רצועות. לא התאפרתי בכלל, ובשיער עשיתי שני נחשים.
ירדתי לסלון וראיתי את אדל כבר מוכנה ומסודרת, יושבת ליד אבא שלי ואוכלת ארוחת בוקר, לפעמים היא יכולה להיות כזו משעממת בסדר שלה אבל למען האמת אני מעדיפה אותה ככה. תום אח שלי בטח ישן, או שהוא בילה את הלילה עם מישהי כרגיל, אי אפשר לדעת איתו. "תוםםםםם!" צעקתי שאני הולכת במהירות לאבא שלי ואחותי שאוכלים ומנשקת אותם בלחי "בוקר טוב אהובים שלי" אמרתי עם חיוך רחב ונרגשת.
"איפה אח שלך?" אבא שלי שאל אותי תוך כדי שהתיישבתי כמו חיה על השולחן ונגסתי בסנדוייץ שאמור להיות של תום "מאיפה אני יודעת, הטמבל בטח ישן עוד" אמרתי כשאני מרוכזת בסנדוויץ "ישן לבד?" אדל גיחכה בפניי, כיוון ששנינו יודעות על השטויות של אח שלי וצחקתי. אבא שלי הסתכל עליי והבנתי מה הוא רוצה "למה אני?" שאלתי בבכיינות "ככה, יאלה" הוא אמר כשהוא תופך על השכם שלי כדי שאני אלך להעיר אותו, קפצתי מהשולחן ועליתי במהירות לחדר שלו עם הסוף של הסנדוויץ ביד. הייתי ליד הדלת שלו והתפללתי שהוא לא שוב עם איזה סתומה, "שלוש ארבע ו.." לחשתי חוששת ונכנסתי, שמחתי לנוכח העובדה שהוא לבד וצרחתי בשם שלו תוך כדי שאני מתקדמת למיטה שלו, הוא לא ענה והסתובב לצד השני, התיישבתי לידו והמשכתי להתענג על הסנדוייץ תוך ליקוק האצבעות שלי. הוא המשיך לישון והבנתי שצריך לעבור לדרך הקשה, להתעללויות- שמתי את האצבע שלי בתוך מים קרים ובחיוך זדוני הכנסתי אותה לתוך האוזן שלו, כשהטיפות מטפטות "מטומטמת" הוא צרח והעיף לי את היד "קום כבר קרצייה! צריך ללכת" צחקתי וקמתי מהמיטה שלו. הסתובבתי בחדר שלו וראיתי שהוא לא קם, עמדתי לוותר אבל בידיוק הטלפון שלו צלצל מישהו בשם "מספר 56" התקשר, בטח זו מישהי שהמספר מסמל את המיקום שלה ברשימה המוזרה שלו. אלוהים שלח את השיחה הזו משמיים כדי להעיר אותו "הלו" עניתי בקול פאקצי והבחורה בקו לא הבינה עם מי היא מדברת, "זו החברה של תום עם מי אני מדברת?" שאלתי בקול גבוה כדי שתום ישמע אותי ויבין שאני הורסת לו עם הבחורה, לא עברה חצי שנייה והוא התעורר וחטף לי את הטלפון מהיד תוך כדי שהוא מסנן לי "סתומה" ומנסה להרשים מחדש את הבחורה, לא הפסקתי לצחוק ויצאתי מהחדר שלו… "היה טעים הסנדוייץ" זרקתי לעברו שנייה לפני שיצאתי, שיתעצבן יותר ויכולתי לשמוע את הכרית שנזרקת על הדלת כשבדיוק יצאתי וירדתי בחזרה. "המשימה הושלמה" צחקתי והתיישבתי שוב על השולחן "כן הוא קם?" אבא שלי שאל בפליאה "כן, תוך פחות משנייה" אמרתי בפשטות וחיוך זדוני תוך כדי שאני שותה ממיץ התפוזים ואדל צוחקת כשהיא מתארת לעצמה מה עשיתי.
עברה חצי שעה ואח שלי ירד מוכן, כשהוא מתקדם אליי בעצבים "אני נשבע לך שזה הסוף שלך!" הוא אמר זועם והכין לעצמו סנדוויץ, ואני לא יכולתי להפסיק לצחוק "מה עשיתי?" שאלתי בתמימות, בהתגרות כדי לעצבן אותו ואדל הביאה לי כיף "יאלה מספיק עם השטויות,קחו את הדברים ונצא" אבא שלי צעק מכיוון הדלת ויצא, אח שלי עבר דרכי אבל עצרתי אותו בדרך וקפצתי לו על הגב "מה את עושה?!" הוא צרח מותש ממני "די על תכעס עליי" אמרתי מנשקת את הלחי שלו ומחבקת אותו "את מכשפה" הוא אמר בייאוש.
יצאנו לחנייה עם המזוודות ביד והכנסנו לתוך הרכב, נסענו במשך רבע שעה לבית ספר ותום ניצל זאת כדי לנמנם קצת.
"הגענו" אבא שלי אמר והחנה את הרכב. יצאנו שלושתנו עם המזוודות ונפרדנו מאבא, "יאלה שיהיה בהצלחה ונתראה בקרוב" הוא אמר וחיבק אותנו, מאז ומתמיד אבא לא היה מביע רגשות בצורה מוקצנת, תמיד היה לו קשה עם פרידות.
אני ואחים שלי נכנסנו לבית ספר וכל אחד נפרד כשראה את החברים שלו, אני הלכתי לכיוון שירז ששכבה בספסל עם התיק על הפנים, התקדמתי אליה וישבתי על הבטן שלה "איה בהמה" היא אמרה בכאב וצחקתי "נו איפה החברים הדימיונים שלך?" שאלתי בלעג כיוון שכל הזמן היא מדברת עליהם אבל אף פעם לא ראיתי אותם "תכף הם יגיעו ואת תבלעי את המילים שלך" היא חייכה וקמתי ממנה. עלינו לחדר שלנו ונכנסו בדלת, שם כבר הייתה מישהי חדשה שהתמקמה ושירז רצה לחבק אותה, נדמה שהן מכירות כבר. "אלמה תכירי, זו החברה הדימיונית שלי" היא אמרה מרוצה מעצמה ונדמה שחברה שלה לא הבינה "משהו בינינו" שירז אמרה כדי להבהיר את הספק. בירכנו אחת את השנייה וישבנו להכיר "אני עדן" היא אמרה בחיוך "אני אלמה" השבתי בנחמדות "וואו איזה שם יפה" היא נדהמה "כן, אמא שלי נתנה לי אותו, היא אמרה שאני הנשמה של הבית שזה אלמה בספרדית" עניתי בהתקף נוסטלגיה "את יודעת אחות של מי היא?" שירז שאלה את עדן ואני לא הבנתי..נדמה שגם עדן לא הבינה "של תום האויב אוהב שלך" היא לעגה לה "שירז סתמי" עדן קצת התעצבנה ואני ישר הבנתי מי זו "אח שלי סיפר לי עלייך, שאתם שונאים אחד את השנייה או משהו כזה, אני מבינה אותך את האמת, הוא הבן אדם הכי מעצבן שיש" אמרתי בהזדהות מלאה איתה "איזה הקלה, חשבתי שתכעסי" עדן אמרה כשהיא נושמת לרווחה.
סיימנן את השיחה בינינו, ירדנו לאזור המשותף של הגברים והנשים ועזבתי אותן כדי לחפש את אדל, לראות אם היא מצאה את עצמה. עברתי דרך אולם החזרות ולא יכולתי שלא לעצור למשמע צלילי גיטרה וקול יפה, הסתכלתי בפנים וראיתי מישהו מדהים שמנגן על גיטרה ושר, נכנסתי ושרתי איתו את השיר שהתנגן כאילו אנחנו שרים מאז ומתמיד, היה לנו חיבור מעולה בקולות, בכימיה. כשהסתיים השיר הוא חייך אליי וצחק "וואו איזה קול" הוא נדהם "הקול שלך אתה מתכוון, אתה מדהים" אמרתי לו מורשמת, הכרנו אחד את השנייה והתברר שהוא עומר, אח של עדן השותפה החדשה שלי בחדר.
אחרי השיחה שלנו המשכתי לחפש את אדל ללא הצלחה, ובדרך ראיתי את אח שלי וחבר שלו מתחילים עם שתי בנות, לא הצלחתי לראות את החבר שלו בצורה ברורה אבל ממה שכן ראיתי הוא היה גדול, חסון. ניצלתי את ההזדמנות שאח שלי לא מסתכל לכיוון התיק שלו שמונח לו על הספסל כדי לגנוב לו העתק של המפתח לחדר שלו, שיהיה לי לכל מקרה, לרוע מזלי בידיוק שהוצאתי את המפתח החבר שלו הלך כיוון שהמנהל קרא לו במערכת הכריזה ותום שם לב אליי, נאלצתי לתפוס את המפתח במהירות ולברוח לכיוון הנגדי מתום כדי שלא יתפוס אותי, רצתי עד המדשאות במהירות עד שהיה נדמה שתום לא בעקבותי יותר, הממטרות החלו לפעול ואני נפלתי על מישהו.


תגובות (2)

וואו , מהמםםםם

25/06/2017 14:41

קראתי את זה בנשימה עצורה!!
אולי זה טיפה עמוס, אבל יפה ממש!
מחכה להמשך…

25/06/2017 15:34
17 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך