החיים על פי שיר- פרק 25(:

פרק 25:
התחברתי לפייסבוק וקיבלתי הודעה מעומר אח של גל.
עומר בן דיין-
'למה את לא מאשרת?'
שיר הלוי-
'לא שלחת בקשה' שיקרתי
עומר בן דיין-
'אני שולח עכשיו תאשרי'
'שלחתי'
שיר הלוי-
'לא קיבלתי כלום…' שוב שיקרתי ואני שונאת לשקר.
עומר בן דיין-
'טוב לא משנה נדבר בהודעות'
שיר הלוי-
'טוב(:'
דיברנו עוד קצת ואז התנתקתי מהפייסבוק.
"ילדים בואו אני ואריק נוסעים… בואו להגיד שלום" צעקה
"ביי אימוש ואריק, נתגעגע, ד'ש לאושרי ורוני" חייכתי
"ביי ניפגש עוד שבוע" אמר גיא וחיבק את אמא
הם יצאו מהבית ואני נשכבתי על הספה.
"מה את שוכבת קומי תעזרי לי" אמר
"מה?" שאלתי כלא מבינה
"מסיבה יטיפשה"
"למה לא אמרת לי לפני זה?" שאלתי
"לא יצא"
"כבר הזמנת?" שאלתי
"עם לא אני.. מי?"
"טוב אני הולכת להתארגן"
"טוב, אני פה מארגן תשתייה וזה.."
עליתי לחדר נכנסתי למקלחת, יצאתי ולבשתי שמלה בצבע טורקיז סטרפלז, צמודה עד סוף הבטן ומתנפפת עד אמצע הרגל או יותר קצר.. עשיתי פן,התאפרתי שמתי נעלי עקב שחורות, הייתי מהממת.
ירדתי למטה וראיתי כבר איזה עשרים או שלושים ילדים מהבית ספר. אמרתי למי שאני מכירה שלום. יצאתי החוצה וחיפשתי את גל, אין מצב שהוא לא בא.
התקשרתי אליו והוא ענה
אני:" מה אתה לא בא?!" צעקתי כי היה רעש
גל:"לא יפה שלי.. אני אצל דודים שלי"
אני:"וואי איזה באסה"
גל:"לא נורא, תהני.. ובלי שטויות"
אני:"אל תדאג… ד'ש שמה"
גל:"יגיע ביי חיים שלי"
אני:"ביי נסיך שלי" ניתקתי את השיחה והלכתי לחפש את נויה ועדן, לפתע נתקעתי ברון.
"היי" אמר
"היי היי" אמרתי ובאתי להמשיך אבל הוא תפס את היד שלי
"מתי תסלחי לי?"
"אף פעם בערך" אמרתי
"אבל אני מצטער, אני הייתי שיכור באותו הזמן סליחה!!" צעק
"תעזוב אותי" אמרתי והשתחררתי מתפיסת ידו והמשכתי ללכת.
ראיתי את גיא ושאלתי אותו עם הוא ראה את עדן והוא אמר שכן ושהיא בחוץ.
"עדן!!!" צעקתי כאילו לא ראיתי אותה שנים
"שיר!!" צעקה זה מין קטע אצלנו
"חשבתי אני פה לבד" אמרה
"למה איפה נויה?" שאלתי
"היא בדרך עם ליאור" אמרה
"איזה חמודים הם!" אמרתי
"נכון.. יאאלה בואי נכנס לשתות משהו" אמרה ונכנסנו לבפנים, לקחנו כוסית קטנה של וודקה עם ויטמינצ'יק, חחח כן ככה אנחנו.
"אני הולכת לגיא את באה איתי?" שאלה והסתכלתי ראיתי שרון לידו
"לא.. אני יעלה לחדר לנעול אותו.. למה כולם פה נראים לי שיכורים. " צחקתי ועלתי למעלה, נכנסתי לחדר שלי וראיתי את מורן עם עוד מישהו אחד מהחברים של גיא מתנשקים בלהט אצלי בחדר!
העצבים עלו לי לאט לאט.
"מה את עושה פה?!" צרחתי והבלתי את שתיהם
"שירוש.." אמרה מורן בקול צבוע "אופקוש, תכיר זאת שיר החברה הכי טובה שלי" אמרה
"היי" אמר האופק הזה והושיט לי יד, הסתכלתי על היד שלו ואז על מורן
"תעופו לי מהחדר!" צרחתי
"הולכים הולכים.. במילא יש פה אנרגיות רעות" אמרה מורן ויצאה מהחדר
"זה היה מהרגע שאת נכנסת לחדר" צעקתי לעברה.
יואו אני שונאת את הילדה הזאת!!! נעלתי את החדר וירדתי למטה, נתקעתי במישהו בראש.
"איה!!" צעקתי "תסתכל לאן אתה הולך!" אמרתי
"סליחה באמת שלא שמתי לב שהנסיכה עוברת!!" צעק
"פעם הבאה תשים לב ימכוער" אמרתי והרמתי את הראש שלי, אוקי אני מצטערת הוא ממש לא מכוער.
"אני מכוער? לא לא" אמר
"זה טוב לחיות בסרט" אמרתי
"בתכלס היית מתה לכרטיס" אמר
"לעע.. אני מפחדת מסרטי אימה"
"פיי.. אומץ" אמר
"זהו סיימנו?!" שאלתי
"אנחנו מסיימים מתי שאני יגיד" אמר
"לא, ממש לא" אמרתי ודחפתי אותו והמשכתי ללכת, עיצבן אותי.
ישבתי על הספה עם כאב ראש לא מהעולם הזה.
אז היה את השיר כי אהוב עלי ואמרתי שאני לא יקום לרקוד?! ממש לא!!
"עדן נויה בואוו!" צעקתי שמצאתי אותם
"מה קרה?" שאלו
"הולכים לרקוד" אמרתי
רקדנו ברחבה שהייתה בבית שלי, בחיים לא חשבתי שהוא כזה גדול!
נצמד אלי בן לא הסתכלתי לו על הפנים לא ידעתי מי זה. רקדתי עם עדן ונויה ולא עיניין אותי אף אחד. "קחי חמודה" מישהו הביא לי כוס עם משקה
"לא תודה" חייכתי
"בכל זאת אני מתעקש" אמר
"אמרתי לא! אתה יכול ללכת!" אמרתי והוא הלך, בטח נבהל.
רקדנו עוד קצת ואז כבר התעייפתי, ישבתי על אחד מהכיסאות בחוץ ופתאום ניגש את איזה אחד,שיכור והתיישב לידי.
"פיי, איזה כוסית" אמר
"כן ההיא שמה? מאוד" אמרתי והסתכלתי על הרצפה ולא עליו
"התכוונתי אליך" אמר והרים את ראשי הסתכלתי עליו וזה היה ההוא ממקודם המעצבן הזה שנתקע בי.