טיפה מבאס שאף אחד לא קורא את הסיפורים שלי :|

היא לא תבוא פרק 2

27/01/2015 771 צפיות אין תגובות
טיפה מבאס שאף אחד לא קורא את הסיפורים שלי :|

אחח כמה אני אוהבת אותו..
-פרק 2-
~נקודת מבט של רותם~
קמתי מוקדם בבוקר (10 מי ישמע איזה מוקדם) כי קבעתי עם שני לקניון ואחרי זה אני ילך לאביאל קמתי עם תחושה מגעילה כזאת כאילו אני עושה משהו אסור זה היה כל כך מוזר..
"שנינוווווש" צעקתי באמצע הקניון ורצתי אליה
"מה קורה יפה שלי?" היא שאלה
"מעולה מאמי מה איתך ?"
"סבבה תקשיבי נכון אליאב?"
"ההוא שאת מאוהבת בו מאז הגן?"
"כן אז הקיצר אנחנו ביחד!!! הוא כזה מתוווק הוא סיפר לי שהוא ידע שבגן אהבתי אותו וכזה דיברנו שעות ואז הוא התקרב אליי כמו בסרטים והתנשקנו את לא מבינה איזה מתוק אני מתה!! "
"מזל טוב חיים שלייי אני כל כך שמחה בשבילך"
"תודה מאמי אבל תקשיבי אין לי מה ללבוש היום בערה אנחנו נפגשים וכל הארון שלי ריק"
"אז מה אנחנו עושות פה מותקק? אה וגם אני צריכה בגדים אני נפגשת היום עם אביאליי"
"טוב יאללה בואי"
קניתי מכנס קצר טיפה דפוקאותי אבל יפה כזה בצבע כחול שבלמטה זה הופך ללבן וגופייה לבנה עם love עליה ועקבים מדהימות מסטיב מאדו בצבע לבן ושני קנתה מכנס קצר שחור וחולצת בטן בורדו יפה כזאת הסתובבנו טיפה וחזרנו הבייתה.

הגעתי הבייתה התקלחתי וישר התחלתי להתארגן לבשתי את הבגדים שקניתי עם שני ובאמצע קיבלתי הודעה מוזרה כזאת מחסום
"תיזהרי מותק, עכשיו אבא שלך לא יגן עלייך"
וזה ממש מוזר כי מאז שהייתי בת 3 אבא שלי עזב אותי ואת אמא שלי כי הוא היה בקשר עםם העולם התחתון וזה ואמא שלי לא רצתה שאני ואחים שלי ניקח ממנו דוגמא אני פשוט מעריצה אותה על כך שהיא גידלה אותנו בכוחות עצמה היא פשוט מדהימה
בסוף לא התייחסתי להודעה המלחיצה, התאפרתי ויצאתי.
~נקודת מבט של אביאל~
היום החיים שלי באה לבקר אז טיפה אירגנתי את החדר וזה (גבר משקיע רואים?:) ) קיבלתי בסביבות 12 ככה שלחו לי הודעה מחסום
" עוד מעט יהרסו לך החיים, בהצלחה:) "
לא קלטתי למה התכוונו וגם לא רציתי
מישהו דפק בדלת אז רצתי לפתוח וראיתי את רותם שלי יפה מתמיד טיפה בהיתי בפנים שלה והיא אמרה
"חחח מה קרה אתה בוהה מה אתה לא תיתן לי להכנס?"
"חח ברור מאמי כנסי אני עוד מעט בא" היא עלתה במדרגות וראיתי את הדבר שהכי לא רציתי לראות. נכנסנו לחדר ואמרתי
"מה הקטע של הדפוקאותי?" הייתי טיפה בעצבן בגלל ההודעה וגם אני לא סובל שהיא לובשת בגדים חשופים למה שאחרים יראו את מה שרק אני צריך לראות? בחולצות בטן אני מבליג אבל במכנסי דפוקאותי זה הגבול שלי
"כולה מכנס מה לא יפה?" היא שאלה
"ממש לא יאללה לשרוף" אמרתי
"נו מה הקטע שלך זה לא כאילו אני נראית כמו שרמוטה"
שתקתי טיפה
"מה אתה רציני מה זה השתיקה הזאת??"
"לא רציתי לפגוע בה ואמרתי "לא כלום עזבי את לא תביני"
"נראה לי שאני מבינה טוב מאוד"
"נו מה יש לך עכשיו?"שאלתי בעצבנות היא עיצבנה אותי ועכשיו היא מתעצבנת למה מה קרה??
"כלום עזוב אתה לא תבין" היא חיקתה אותי בקול כזה של גבר ויצאה מהחדר
"נו מה יש לך רותם בואי"
"לא רוצה עזוב אותי"היא אמרה ויצאה מהבית
"לא רוצה נו תחזרי" ביקשתי. אני לא יכול כשהיא כועסת אני מרגיש רע ורדפתי אחריה חצי רחוב
"רציני אביאל פשוט עזוב תן לי ללכת הביתה דיי להציק"
"אם זה מה שמציק לך אז אני ילך" והמשכתי, "אבל תשלחי לי הודעה כשאת מגיעה הבייתה טוב?
"טוב בסדר עכשיו אני משוחררת?" היא שאלה
"מה משוחררת מי ישמע אני מחזיק אותך לידי בכוח"
היא פשוט הסתובבה והלכה…
~נקודת מבט רותם~
יואו איך אביאל עיצבן אותי לא הייתי מסוגלת להסתכל עליו אפילו!! רומז שאני נראית כמו שרמוטה מה נראה לו בכלל זה כל כך מעליב חשבתי שהוא יודע מי אני לא כמו כל השאר!!
לא ראיתי שום דבר הדמעות שרפו לי את העיניים אולי זה נשמע טיפשי אבל זה קשה לשמוע משהו כזה מהבן אדם בין היחידים שאתה יכול לסמוך עליו. ובאמת אבל שאני לא מבינה איך הריב הזה קרה על הדבר הכי טיפשי.
הלכתי הביתה מהורהרת במחשבות וכועסת בקושי הסתכלתי לאיפה אני הולכת לפתע, ראיתי אורות בוהרים חזק מאוד מלא רעש ופתאום… שקט
~נקודת מבט אביאל~
לא מבין למה רותם עשתה כל כך הרבה סצנות זאת לא פעם ראשונה שאני מעיר לה על הלבוש אבל אוליי הייתי טיפה צריך להיות יותר עדין .
כבר עברה חצי שעה ולא קיבלתי הודעה מרותם שהיא הגיעה והיא תמיד מודיעה לי כי היא יודעת כמה אני דואג בקטעים האלה גם כשיש לנו ריבים ענקיים היא תמיד שולחת וזה כי היא מכירה אותי אז טיפה נלחצתי
אחרי 10 דקות של לחץ ריקי (אמא של רותם) שלחה לי הודעה
"רותם בבית חולים בוא עכשיו!!"
רציתי את הריצה של החיים שלי לבית חולים ישר למזכירה
"באיזה חדר רותם אבוטבול?" אמרתי בלחץ ומנסה להישאר כמה שיותר רגוע
"חדר 15 קומה 3 אבל אי אפשר להיכנ.. " רצתי ישר למעלית ולא נתתי לה אפילו לסיים את המשפט
ראיתי את ריקי בלחץ והיסטריה וחבר שלה (ההוא שמנסה להתנהג כאילו הוא אבא של רותם ואלה מכוער ריקי יכלה למצוא מישהו יותר טוב) הוא ניסה להרגיע אותה ואת אחות של רותם, שירה. שירה אף פעם לא מי יודע מה אהבה אותי אבל הלכתי אליה וחיבקתי אותה וניסיתי להרגיע אותה ואת עצמי באותו הזמן. שאלתי אותם למה רותם נמצאת בבית חולים והם אמרו לי שרותם הייתה בתאונת דרכים שהנהג ברח. באותו הרגע כולי הפכתי להיות אדום והבטחתי לעצמי שאם ימצאו אותו הוא יהיה בן אדם מת!!!בערך חצי שעה שהרגישה כמו נצח כולנו יושבים מחוץ לחדר של רותם והרגל שלי כל הזמן רועדת מרוב לחץ וסופסוף הרופא יצא


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך