הכל יכול לקרות 2 (החתונה)-פרק 17 (16+) עמרי ואליה סוף סוף רואים אחד את השני?! ארבעה פרקים האחרונים!!!

נ.מ טל
אני ואליה יושבים על הספה מחובקים עם ראשי על חזו. החולצה שלו רטובה מכל הבכי שלי וגם מכל הבכי של שמחה. הוא רוצה להתחתן איתי,רוצה המשך איתי.
אנחנו שומעים פתיחת מנעול ואני יודעת כמר מי זה.
ידיו של אליה מתחזקות מסביבי.
עמרי ותותי נכנסים לסלון כשתותי צורח
״אבא! חזרת!״ ורץ לאליה. אליה מהר מוריד את ידיו ממני ומחבק את תותי.
עמרי עומד ופשוט בוהה בנו,מבט שנאה.
״אז את מהירה הא? עוברת מגבר לגבר בפאקינג שעות,עבודה טובה טל.״ הוא מרים ידיים מעוצבן.
״אפילו אל תעז להגיד לה כלום.״ אליה נוזף ואני מהר קמה.
״תותי בוא נלווה את אבא החוצה?״ אני מתבוננת בתותי שנראה הכי שמח להיות בקרבה של אליה.
״לא! אני רוצה שהוא ישאר פה!״ הוא מקפץ בכעס. איך הגעתי למצב שכל גברים בחיי עצבניים?
״אבא צריך ללכת תותי.״ אני רומזת לאליה לדפוק יציאה אבל הוא לא זז,פשוט נועץ מבטים בעמרי.
״לא השתנת.״ עמרי אומר כאילו בגועל נפש שהוא רואה אותו. זה קצת מחמם את דמי.
״אתה רק נהיית יותר נורא.״ אליה אומר ומחייך טיפה.
זה לא הולך להיות טוב.
״תותי כנס לחדרך עכשיו!״ אני צועקת ומפתיע את כולם. אבל תותי יודע את החוקים והוא מהר רץ לחדרו.
״אל תעזו אפילו לעשות כלום תרגעו. אם אתם לא נרגעים עופו לי מהבית!״ אני צועקת. אין לי כוח לחזרה של העבר.
״רק שתדע אליה אני נראה הרבה יותר טוב ממה שאתה אי פעם תראה!״ עמרי צועק ולוקח צעד קדימה.
אני מוצאת את עצמי צועדת אחורה ופורסת ידיים מול אליה.
״אתה לא תעשה לו כלום אתה שומע?״ אני לוחשת.
אליה מנשק את הלכי שלי אבל מתקדם מלפני.
״בוא חתיכת חרא.״ הוא אומר ועמרי מיד קופץ עליו.
אליה מהר נופל על הריצפה ועמרי מעליו מחטיף לו כאפות.
אני צורחת ורצה להתכופף לידו.
״אני אתקשר למשטרה!״ אני צועקת אבל ברור שהם לא מקשיבים!
אליה מצליח להחטיף לעמרי מכה באף ועמרי מתנשף לאחור.
״אני רצינית!״ אני צועקת ושתיהם מתבוננים בי,אליה עם לכי מלוכלכת ועמרי עם דם מהאף.
מה עשיתי לאנשים האילו.
״אל תעשי את זה.״ עמרי אומר,כאילו שזה ישכנע אותי. אנ מחייגת את המספר ומתקשרת.